כותבת מוחקתאני אקרא שירה, זה עוזר אני אקרא שירה ואכסה על הבלבול, על טוב הכוונות והתסכול אני אקרא שירה במקום להגיד לך תודה במקום לשכב איתך, להתקשר, להתלכלך משסק. במקום לבכות אסגור ואפתח את הספר שעל ברכיי אני אקרא שירה לעסות את בהונותיה לגור איתה ובתוכה, לנוד לה על משוגותיה אתן עיני בדף ואתבסם ממשקלים לא [...]
מה הפלא ששואלים אותו על הא והוא אומר דא, מדברים על כפתור זנב אריה והוא משיב בקוף מחט, שואל תמיד את השאלה הלא נכונה. שנים של גריפה. פינו את כל מה שהיה לו חשוב, לילד של אז, ירד שלג ופינו, ירד שלג ופינו מהנשמה במטאטא קשה. במקומו, על השביל הרטוב הצטברו השכבות העבות האלה, לא [...]
ג'יפ שחור ומבריק חנה על המדרכה ודומם מנוע. מתוכו יצא איש כביר ממדים, לבוש כולו שחור מבריק, משקפי שמש על עיניו. הוא חצה את הכביש, הרחוב צר ובנייניו בני שתי קומות, נכנס לאחת החצרות, הרים ראשו מעלה וקרא כמה פעמים "א-מא!". … עשו אהבה ולא מלחמה. לא בגלל ש"זה מרגיע" או דיבורי הרפיה שכאלה (אהבה [...]
כל כך הרבה פעמים יצרתי את הדלת, קדחתי בה חור מנעול ועיצבתי מפתח, ריקעתי בו עיטורים ותרגלתי הכנסה חלקה. שיננתי: מסובבים פעמיים ימינה, שולפים קצת ומשחקים, ואז בשקשוק גלגלי הפתיחה עומדים כבר בתוך הדירה, שמחכה לי תמיד מסודרת. ועדיין נדמה שאני עומדת חוששת מול דלת סגורה. זו תקופה של פצעי קור. הרגזות אדומות קטנות על [...]
אי אפשר להבין מדוע מגבילים סרטים למבוגרים בלבד. אפשר לחשוב שמבוגרים יכולים להכיל את הסתירות האלה, את רחשושי הבשר המוזרים, לצרף אותם לקול ולאופי, לקום אחריהם ליום חדש בעבודה. אפשר לחשוב שמבוגרים יודעים להתמתח לנשימת העצם המתאימה, לכופף בכל פעם זווית מגונה אחרת, שתרבץ כבדה ונעימה על הנפש, ולחייך. שבגלל גילם הם מסוגלים לתפוש מה [...]
הנה עוד לקט סטטוסים, תערובת של מבודחים ומפויטים, מהימים שבהם היה לי זמן להשקיע בפייסבוק. תיהנו. * -היום הלכתי ברחובותיה של עיר ישראלית ושאלתי כמה אנשים איפה נמצא משעול האהבה. וכמו בחיים, חלק ידעו וחלק לא ידעו. -לפעמים, מרוב רגשנות, אני דומעת ליד המתקן למחזור נייר. -הגשם שוב תפס אותה בהפתעה. צאי מהענן הזה, אמרה [...]
תראה איך החזה שלך מונח על שלי, כמו שכבות של נוף, היא אמרה. אבל הוא צחק: הגזמת, זה בסך הכל החזה שלי שמונח על שלך. . ככל שהגמירה יותר חזקה ככה היא שונאת אותה יותר, חישוקים של עור מתכווצים כלפיו, תפסים-תפסים מנסים לשמור אותו בפנים, בליטות-בליטות נעות ונרגעות, כמו עצים ברוח. אין פה עצים ואין [...]
הנה עוד קלאסיקה, שבמקור היתה רוק-קאנטרי נקי ופוצע כבדולח (הביצוע המקורי של Crazy Horse), והפכה לפופ חלקלק כסאטן בביצוע המוכר של רוד סטיוארט. סלחו לי על הדימויים, הם בהשפעת האזנה רצופה של חצי יום לשיר הזה. (תוספת מאוחרת: איך יכולתי לשכוח את הביצוע מלא הנשמה של Everything but the Girl). מה נותן לשיר את כוחו, חוץ מהפזמון [...]
לא מחישובים נומרולוגיים, לא כסגולה קבלית, לא כחלק מאסטרטגיה ניו-אייג'ית, לא כהחלטה על שינוי זהות פנימי כזה או אחר, אלא בגלל שנמאס. כבר מזמן חשבתי לעשות את זה, ולא עשיתי. בצבא לא עשיתי זאת, בעיתונות לא, גם בכתיבה ברשת לא. כל ההזדמנויות להחליף, לקצר, להציג את עצמי אחרת, כבר עברו. השם הפרטי המיושן הזה נסחב [...]
גופי סך כל מעשי האהבים שנעשו בו, ברשותו המלאה גם אם לעתים עיקם את האף. כל תנועה בוללת עוד את התערובת של קרבה אובדן ושקיקה. מזכירה את געגועי העצמות להתפוקקות קלה תחת המשא. גופי צנצנת אגרטל המחזיקה ציפורן יחידה. ורוד מלוכלך צבעה. עשרים וארבע שעות משך חייה. ארבעים ושמונה שעות עד להתנדף זכרה. אחרי שבעה [...]
