כותבת מוחקתתתכונני לתגובות נזעמות, הזהירה אותי אריאלה, יקראו לך נאצית. טוב, אז לבשתי עוד סוודר, ואני רוצה לשאול: האם גירוש ילדי מהגרי עבודה מישראל הוא באמת עוול? אני אמנה קודם כל כמה הנחות יסוד שבהן אני מאמינה, כדי למנוע אי הבנות: -מהגרי עבודה הם אנשים שהגיעו ממדינות שהחיים בהן סבירים, אבל שוק העבודה בהן לא מפותח, [...]
לא (רק) רדוקציה של האישה לכדי ערווה ולא כפיפות יתר לפסיקות הלכה יש פה, וגם לא התנערות מהניסיון המסורתי של דתיים להשתלב בצה"ל. מה שעומד מאחורי הדרת הנשים של חיילים דתיים דומה מאוד למה שעומד מאחורי המושג "טוהר הנשק" בפיהם של חיילים מצביעי שמאל. אני לא היסטוריונית צבאית ולא פילוסופית של המוסר, אבל במנגנונים של [...]
פעם, חברי השמאלנים, נביט זה בזה ונזכור: אפשר לשרוד עשר שנים רעות. גם עשרים. אולי. אבל שלושים שנים? ספק אם נעמוד בזה. ספק אם ילדינו יאזינו לטרחנים מתנגדי המשטר החותרים תחת יסודות המדינה החשובה, היקרה. כן, הם יאהבו אותה, ויסבירו לנו בשקט שאנחנו בעצם רוצים להרוס אותה. זה יהיה גם נכון – נתעב אותה. תיעוב [...]
הפוסט הזה נכתב כתגובה לפוסט של חלי היקרה, שבו היא מתקוממת (בצדק!) על הדרת נשים מהפרסומות של אדי. והיא קוראת להתנות מתן תרומות איברים בכך שהנתרמים יוכיחו אקטיבית שהם מתנגדים להדרת נשים. אני מתנגדת עקרונית לגישה הזו. הקריאה להתנות תרומה נותנת חיים במבחן דעות כלשהו, לא משנה מהו, שומטים את הבסיס המוסרי של התרומה. מתן [...]
כולם מפחדים מהמאגר הביומטרי. אני לא. להפך, אני מחכה לו. של מי הקלסתר הזה, ישאל סוכן סמוי. הו, אל תשאל, של א' משמרי, תענה בחדווה אחות סמויה בקופת חולים. אה, זו היא? מעניין, תני לראות. כן, כן. ידעת שהיא הצטרפה לרשומות שלנו ב-1996? לא, לא היה לי מושג. התרכזתי יותר בטייק אווי שהזמינה תשע שנים [...]
בעקבות פוסט שנכתב ולא עלה הנה, ניסחתי לעצמי כמה כללים. גם קודם השתדלתי לפעול כך, למעט חריגות מצערות, אבל עדיף לנסח את העקרונות במפורש (ואולי בהמשך אוסיף עוד): 1. לא כל דבר שכותבים חייבים להעלות לבלוג. 2. אם כבר מפרסמים, אז לא טקסט המיועד לעיניי נמען/ת אחד/ת. 3. עדיין, יש לכתוב מתוך הנחה שהנוגעים בדבר [...]
הפעם זה לא פוסט לירי, לא אניגמטי, לא מלודרמטי, אבל בהחלט סימפטומטי. קבעתי השבוע פגישה עם ידידה, ואחרי שסגרנו זמן ומקום היא אומרת בהיסוס: אה, רגע, אין לך מספר סלולרי. נכון, אמרתי לה, כשאין סלולרי, קובעים – ומגיעים (אבחנה של פויר). מאז שאין לי נייד, שנה וחצי אולי, אני יוצאת החוצה ונותנת לעצמי פטור מההרגל לחשוב [...]
1. התפכחות: יום אחד נשכים כולנו בבוקר ולא נבין איך השקענו כל כך הרבה זמן, אנרגיה, יצירתיות ואת הנשמה בפסאודו-צ'אט ההמוני החביב הזה, שלא שומר מידע יותר מכמה שבועות אחורה. אני לא רוצה להשתמש במילה הדודתית "זילות" אז אנסח אחרת: פייסבוק (וטוויטר) גרמה לנתינת משקל אחר למילה הכתובה האינטרנטית (שמלכתחילה ערכה שונה מזו של המילה הכתובה על [...]
נשמתן עמוק? הנה המשך פרויקט הפמיניזם הדיאלוגי (שאפשר למצוא גם באתר "מחשבה שנייה"). ימימה עברון איש אחד, במקום רחוק, בשפה זרה, אמר לי זמן קצר מאוד אחרי שהכרנו, “כשאת מסרבת, ברור שאין מקום לשאול שוב.” הוא בטח ניסח את זה אחרת אבל זו היתה רוח הדברים. מוזר שאני נזכרת דווקא בו כשאני מתבקשת לענות על השאלה [...]
הרעיון לפרויקט הזה נולד כשרציתי לכתוב על פמיניזם לא לוחמני, לאחר מספר דיוני רשת סוערים (למשל זה) שעסקו בפמיניזם ונגזרותיו, אבל לא הצלחתי לנסח פוסט עד הסוף. לצורך סיעור מוחות הפניתי שאלה בנושא לנועה אסטרייכר, שמצדה הציעה להגדיל את מעגל הנשאלות. פניתי אם כך לנשים יקרות, כולן כותבות מוכשרות ומוערכות, שאת חלקן אני מכירה אישית. כולן אוחזות [...]
