הציבור מטומטם?

הבי.בי.סי מביאים מאמר שבא לרכך מעט את ההשפעות הסנסציוניות של הגילויים החדשים באשר לרבייה לא טבעית. נכון שחלק מהגילויים הללו נראים מפלצתיים, הם מודים, אבל במבט מעמיק חייבים לראות בהם את הצד החיובי.

המאמר עושה את שלו תוך שימוש בכמה טקטיקות:

 

1. "זיכרו את לואיז בראון" – ילדת המבחנה הראשונה נחשבה פעם לפלא, והמדענים שיצרו אותה נחשבו למשוגעים. והנה, היום יש מאות אלפים כמוה, והכל נראה נורמלי.

כשל לוגי: הכל נכון, אבל ישנו גם טיעון "המדרון החלקלק", שלפיו צעד אחר צעד, האתיקה תהפוך לנון-אתיקה והמוסר לאנטי-מוסר.

 

2. "זה הכל בשבילכם" – הציבור אולי לא מבין, אולי הוא נבהל קצת, אבל בסופו של דבר, כל גילוי כזה יקבע אם סיכויי ההצלחה של אשה שמתקשה להרות יהיו 25% או 30%.

כשל לוגי: לכל דבר מחיר. מי שרוצה ילדים בכל מאודו, שיקבל. אבל גם הוא חייב להיות כפוף לאיזושהי מערכת ערכים, שנקבעה בידי החברה.

 

3. "שיואו, איך עבדנו קשה" – המחקרים הם רציניים בסופו של דבר, זו רק העיתונות והעם שהבינו אותם קצת לא נכון, כאילו עשו אותם פרופסורים מטורפים.

כשל לוגי: לא רלוונטי. אין בהכרח יחס ישר בין מידת הרציניות למידת האתיות של מחקר מדעי.

 

מה המסקנה? כרגיל, אין מסקנה. ברור שמה שנראה לנו מוזר היום, ייראה רגיל לגמרי בעוד 5 או 10 שנים. השאלה היא רק, אם זה טוב או רע. זה כנראה ייקבע עד אז, במו"מ הזה, יותר נכון שיח של חרשים, שמתרחש בין המדענים, הציבור והתקשורת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On 9 ביולי 2003 at 12:13 am

    אני שואלת את עצמי אם נכון להגביל מראש את חופש המחקר, או שהחברה תשים סייגים על יישומים מסוימים שהם בעייתיים מבחינה ערכית, או שהם עלולים לחצות גבול שהיא לא רוצה לחצות.
    אני נוטה לאפשרות השנייה.

    וזאת לא אותה הבחנה כמו על מי האחריות המוסרית: על המדען המעורב או על החברה כולה (מדוע לא גם וגם?)

  • עומר  On 9 ביולי 2003 at 8:24 am

    מרגע שטכנולוגיה קיימת, יעשו בה שימוש – לטוב או לרע.
    האמת היא שלא ניתן ממש לתת פתרון טוב – לא ניתן להגביל את המחקר ובפועל לא ניתן להגביל את היישום.
    שורה תחתונה – נקווה שהמוח האנושי ימציא יותר דברים טובים מרעים.

  • אביבה  On 9 ביולי 2003 at 6:01 pm

    ההצעה שלך מעניינת – הפרדה בין רכישת הידע ובין היישום שלו. אם הבנתי נכון את מציעה רק לקנות את הידע, ולא לעבור לשלב של יישום נרחב.
    אבל היא נראית בעייתית מבחינת היישוב המוסרי שלה (כמה עוברים, למשל, מותר לשבט אם זה רק לצורכי מחקר? אחד? עשרים? מאה?). ומעבר לזה, מעשית יהיה קשה ליישם אותה, שכן הרבה מאוד מחקרים היום הם מעשיים, ומתבצעים במימון חברות ביוטק ופרמצבטיקה פרטיות – גם אם הם מתבצעים בתוך האוניברסיטה.

  • אנה  On 9 ביולי 2003 at 7:19 pm

    יותד מפיתוח נשק המוני, למשל?

    נכון, מזעזע להוליד בכוונה מוטציה בין מינית, במיוחד אם ההולדה הזו היא לצורך מחקר מדעי. אנו חסים על רגשות הילד והוריו ונזכרים במגוון סרטי פרנקנשטיין.
    אבל גידול עוברים במבחנה, לטובת חלקי חילוף אנושיים שימנעו חטיפה ורצח של "תורמי" כליה, לא נראה לי פתרון בלתי סביר. במיוחד, לאור העובדה שמבחינה אתית, עובר אינו נחשב אדם עד לידתו ולכן הפלה היא חוקית כמו גם לידה מוקדמת במקרה ויש סיכון לחיי האם.

    סלחו לי, אני לא רואה פגם אתי, לא במחקר ולא בטכנולוגיה.
    במיוחד בהתחשב בעובדה ששום תחום מחקר "טהור" אינו יכול להמנע מניצול ציני ומרושע שלו בעתיד – ראה ביקוע אטום.

  • אביבה  On 10 ביולי 2003 at 12:14 am

    1. לשאלה "מתי עובר הופך לאדם" אין תשובה אחת נחרצת. בדת היהודית זה קורה לאחר שהוא מפתח את כל האיברים, בדת הנוצרית זה קורה מרגע שהעובר נוצר, כלומר הביצית הופרתה. קשה מאוד לפסוק מתי מתחילה התודעה של תינוק ברחם להתפתח (זה קשור לשאלה, מתי המוח שלו מגיע לממדים סבירים).

    בדרך כלל העוברים שבהם מדובר הם רק בשלב שבו הם "אוסף של תאים" – עובר בן יומיים-שלושה הוא כזה. אבל יש צורך לקבוע, אפילו שרירותית, מתי הוא הופך לתינוק (=אדם). לא יכול להיות שהוא הופך לתינוק רק ברגע שהוא מגיח מהרחם.

    1. בטענה שלך על ההבדל בין טכנולוגיה ובין ניצול לרעה שלה, את צודקת לחלוטין.

  • אייל קורא  On 10 ביולי 2003 at 1:28 am

    אביבה אני מת עליך, אבל צר לי, הפעם טעית: טיעון המדרון החלקלק נחשב בלוגיקה לכשל, דווקא הוא סוג של הטעיה.

  • אביבה  On 10 ביולי 2003 at 2:36 pm

    להסביר לנו למה 🙂
    אני אעשה לך חצי שיעורי בית. יש איפשהו רשימת כשלים לוגיים שהרכיב בנאדם נחמד, נכון? הנה היא:
    http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm

    ואפילו מצאתי את המדרון החלקלק:
    http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#TheSlipperySlope

    והתשובה העניינית שלי היא, שבאשר לטכנולוגיות, יש מספיק ביסוס לטענה שיכול להיות בהן גם שימוש לרעה, אם לא שמים להם איזשהם סייגים.

  • אייל קורא  On 10 ביולי 2003 at 3:03 pm

    אני לא מתנגד לטענה שבטכנולוגיות אפשר לעשות שימוש לרעה. מה שאמרתי הוא שלא כדאי לבסס את הטענה הזאת על טיעון שידוע ככשל לוגי.

  • אביבה  On 10 ביולי 2003 at 5:23 pm

    ושונה לגמרי להפרכת הטיעון הראשון: למרות שגם ילדת המבחנה הראשונה היתה פורצת דרך בתחומה, בה לא בוצעו שום שינויים גנטיים. ההפריה מחוץ לרחם היא לא יותר מסיוע לתהליך שהיה מסוגל להתרחש באותה צורה, באופן טבעי, ולתת אותה תוצאה.

    אגב, הטיעון הזה מזכיר לי את הטיעון שלפיו, אין מה לפחד מביוטכנולוגיה מפני ש"גם התססת שמרים היא ביוטכנולוגיה". ובכן, ברמה התיאורטית אפשר להתווכח על זה. ברמה המעשית, יש הבדל ענק בין תהליכי הכנת מזון לבין ביצוע שינוי גנטי ביצור אנושי לצורך מחקר. ההבדל הוא בדיוק – המוסר.

  • אנה  On 10 ביולי 2003 at 6:11 pm

    דווקא מאד יכול להיות שעובר יוכרז כאדם רק ברגע שיוצא מהרחם. במיוחד כשכל גידולו מלאכותי: הפריה מלאכותית,
    ברחם מלאכותי למטרה מלאכותית – איברים חלופיים להוריו ובני משפחתו.
    שהיא מטרה נעלה למדי, לפי השקפתי.

    האנושות שרדה פשעים עצומים, של אדם לחברו. טכנולוגיה כזו, אחרי שתתבסס, תגרום למעט חסד, על אף הרטיעה הראשונית שהיא גורמת.

  • אביבה  On 11 ביולי 2003 at 10:12 am

    יש פה איזה בלבול. אני אנסה לתקן אותו בפוסט חדש.

  • נעמה  On 11 ביולי 2003 at 11:46 am

    מקווה שזה יעזור. הקטע לקוח ממאמר שכתבתי בנושא אחר. בסוף יש הפניה למי שרוצה להרחיב בנושא.

    טיעון המדרון החלקלק מזהיר אותנו כי אימוצה של פעולה מסוימת (A) תביא אותנו, באופן הכרחי ומבלי יכולת למנוע זאת, לאימוצה של פעולה אחרת (Z), שהיא בלתי-רצויה. משום שהן נמצאות על רצף שההבדלים בין הנקודות עליו הם בלתי-משמעותיים, כך שאי-אפשר למתוח קו חד ביניהן באופן שיהיה בלתי-שרירותי. טיעון המדרון החלקלק בגרסתו זו, הגרסה הסמנטית, נחשב לכשל מסוג כשלי העמימות. בגרסתו הסיבתית, שלעתים קרויה "טיעון הדומינו", מצביע הטיעון על סדרה של צעדים הדרגתיים המפרידים בין A ל-Z; כוחו של הטיעון יהיה תלוי, בין השאר, במספר הצעדים המפרידים בין שתי הפעולות ובקשרים הסיבתיים שבין צעדים סמוכים. בעוד שיתכן כי תהליך ההיסק הוא תקף, הרי בצורתו הלא-פורמלית והכושלת כרוך טיעון המדרון החלקלק ביחסי "אם-אז" שאינם ודאיים במאת האחוזים, במיוחד כאשר הם ממוקמים על ציר הזמן, קרי, עוסקים בפעולות עתידיות שלא ניתן לצפותן בוודאות. גרסה שלישית של טיעון המדרון החלקלק היא הגרסה התקדימית, על-פיה ישמש הצעד שננקט כתקדים אשר יביא לתקדימים נוספים. טיעון המדרון החלקלק יכול גם לשלב את שלוש הגרסאות הנ"ל, והוא נפוץ בתחום האתיקה היישומית ובמיוחד באתיקה רפואית, כמו בדיונים לגבי הפלות או המתת חסד. בנוסף לכך, תכופות משתמשים בטיעון המדרון החלקלק באופן הקרוב ל"פנייה אל פחד", כאשר מזהירים מפני הפעולה אליה נחליק לא רק כבלתי-רצויה אלא כהרת-אסון. זהו, כמובן, כוחו העיקרי של הטיעון. גם כאשר לא רואים בטיעון מדרון חלקלק כשל לוגי, נובעת חולשתו מאי-הביטחון שאותם ארועים עתידיים צפויים אכן יתרחשו, כלומר מהסתברותם. במרב, אם כן, יש להתייחס לטיעוני מדרון חלקלק כאל טיעונים ברי-הפרכה

    להרחבה:
    Douglas Walton, Slippery Slope Arguments, Clarendon Press, Oxford, 1992

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: