כמה תרופות ביוטק באמת פותחו בישראל?

 

שתי עסקאות ענק נחתמו השבוע בארה"ב, שתיהן יחד נותנות בשקט מיליארד דולר (אחת כ-400 מיליון ואחת כ-600 מיליון), והכל בשביל רישוי תרופות ביוטכנולוגיה. זה אומר, ששתי חברות ענק נתנו אמון בחומרים שמפתחות שתי חברות קטנות, וקנו להן את הזכויות לפתח אותן הלאה ולהרוויח מהן אחר כך. זה מאוד שכיח בענף, אבל כאן מדובר בסכומים חסרי תקדים עבור חומרים שנמצאים בשלבים מוקדמים כל כך של פיתוח (אחת נמצאת בשלב הראשון, השנייה רק אחרי ניסויים בבעלי חיים). בדרך כלל משלמים חצי מיליארד או מיליארד על תרופה שעומדת לפני אישור לשיווק בארה"ב, או לפחות נמצאת בשלב השלישי של הניסויים הקליניים.

על מה זה מעיד? יש אומרים, שהשוק מתאושש. יש אומרים, שהחברות הגדולות רעבות לפיתוחים חדשים, שיוכיחו את עצמם (אם בכלל) רק בעוד כמה שנים טובות. הזדמנות לבדוק איפה חברות ישראליות נמצאות בשוק הזה, על סמך נתונים שפורסמו ב"גלובס" בשבועיים האחרונים.

 

ישראל נמצאת במקום השמיני בעולם במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בה, ידעתם את זה? המיקום שלנו ברשימה קרוב מאוד לזה של שוודיה, אוסטרליה וצרפת. 155 חברות ביוטכנולוגיה פועלות בישראל, לפי נתוני חברת המחקר ארנסט אנד יאנג (ובערך 300 חברות מיכשור רפואי, אבל נתמקד בביוטק כרגע).

יש האומרים, והם צודקים, שמספר החברות אינו קריטריון אמיתי לבדיקת הצלחה – חשוב יותר לבדוק כמה אנשים בכל חברה וכמה הון היא הצליחה לגייס. למשל, בין 155 החברות שנספרו יש כ-20 "שלדים", חברות שפעילותן הוקפאה ושאם לא יצליחו לגייס, ייסגרו או יתרוקנו. זה מזכיר לי שישראל גם ניצבת במקום הראשון במספר פטנטים רשומים לאדם (בכל התחומים), אבל תלוי מה עושים עם הפטנטים האלה.

רקורד של הצלחות נרשם גם בפרמטר אחר: יש היום בשוק העולמי חמש תרופות ביוטכנולוגיות שמבוססות על מולקולות שפותחו בישראל. חלקן על ידי חברות ישראליות (נו טוב, טבע), והשאר על ידי ענקיות פרמצבטיקה וביוטכנולוגיה בינלאומיות. יחדיו, התרופות הללו מגלגלות בכל שנה 2 מיליארד דולר.

נחמד, נכון? התמלוגים על התרופות הללו נאמדים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. הם מגיעים לאוניברסיטה העברית (שם פותחו המולקולות הרלוונטיות), למכון ויצמן (כנ"ל) ולטבע. הכסף מאפשר לזרועות הפיתוח והיישום של האוניברסיטאות להמשיך להשקיע בחברות חדשות בתחום.

וכנראה שיש למה לחכות. תרופה ישראלית נוספת ממתינה לאישור לשיווק היום – שוב של טבע, תרופת הרסאג'לין לטיפול בפרקינסון. וארבע תרופות נוספות נמצאות בשלב השלישי של הניסויים הקליניים, מה שאומר שבתוך שנה-שנתיים כולן כבר יגישו בקשות לקבלת אישור לשיווק בארה"ב ואירופה. את האישורים האלה הן יקבלו, כמובן, רק אם הדברים יילכו כמתוכנן: גם בשלב השלישי של הניסויים, המתבצע במשך חודשים ארוכים במספר מרכזים רפואיים על פני העולם, יכולות להיות פאשלות. וכבר היו דברים מעולם.

בין התרופות בשלב השלישי אפשר למצוא נמצאת מולקולה נוספת של טבע, ולצדה התרופה של חברת פפטור לסכרת, של סאביינט (לשעבר "ביוטכנולוגיה כללית") לאיבחון קרישי דם, ושל  פארמוס לטיפול בפגיעות ראש. לבד מהתרופה של פארמוס, שמתמקדת בנישה קטנה יחסית, כל התרופות פונות לשווקים של 2 מיליארד דולר ומעלה.

בשלב השני של הניסויים הקליניים מצויות מולקולות של חברות כמו די-פארם, סאביינט, קריקס, XTL, פרוניורון, קולגארד, אסתר נוירו-סיינסס וכן-פייט. שלב שני, זה אומר שמידת הבטיחות של התרופה כבר הוכחה, וכעת יש לוודא ולכוונן את מידת ההשפעה שלה במינונים שונים. זה גם אומר, שנותרו עוד כארבע-חמש שנים לסיום הפיתוח. גם אם נניח שיעור הצלחה של 50% בלבד מתוך אלו – מדובר בארבע מולקולות נוספות, שכאשר יאושרו לשיווק, הן יוכלו לתרום עוד מאות מיליוני דולרים בשנה, אם לא מיליארד, לייצוא הישראלי בתחום הביוטכנולוגיה. עניין של כחמש שנים מהיום, בהינתן שיימצאו שיתופי הפעולה המתאימים.

 

ובאמת, האם יימצאו? מעבר למבחן המדעי, כל חברה ישראלית עדיין חייבת לעבור רף גבוה ביותר – להצליח לעניין חברת ענק בינלאומית במה שיש לה למכור (פיתוח עצמאי לגמרי בתחום הזה לא בא בחשבון עבור סטארט-אפ). אם המגמה של השבוע תימשך, של מחירים גבוהים עבור סיכונים גדולים, האופטימיות תהיה מוצדקת לגמרי.