הממשלה תבחן ותאשר

 

דיוויד אפל, הטבח של "קווארק סופ", מודאג מהניסיון של ממשלת ארה"ב להדק את בחינת המאמרים המדעיים לפני פרסומם בכתבי עת מדעיים, מה שנקרא peer review. מדובר בהצעת חוק שמטרתה לפקוח עין על כל מחקר שעשוי להשפיע על המדיניות הממשלתית או שקשור לנושאים בעלי עניין ציבורי. אבל בעצם, אומר אפל, זה ניסיון שקוף לחזק את השליטה הממשלתית בקביעת המאמרים המתפרסמים. גם מתנגדים אחרים חוששים שמא יקיץ הקץ בקרוב על מחקרים בנושאי איכות הסביבה או מדיניות הבריאות הציבורית (אם הצעת החוק תתקבל, היא תיכנס לתוקפה כבר בתחילת 2004).

להזכירכם, לא מזמן היה עוד ניסיון בוטה להתערבות ממשלתית במחקרים ונושאי מחקר מדעי בארה"ב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב כ.מ.  On 24 בדצמבר 2003 at 1:19 am

    זה חלק מהתכונות הבסיסיות של דמוקרטיות הניסיון הזה לחסל את עצמן כדמוקרטיות?
    איך אפשר להיות כל כך עיוור לדברים הטובים שיש לך במדינה ולנסות לחסל גם אותם?

  • הרצל  On 24 בדצמבר 2003 at 3:28 am

    ההתערבות באיך, של הפוליטיקאים, היא כמובן פסולה מאחר והם אינם בעלי מיקצוע, אבל נדמה לי שבשם הגנה על המדענים את נסחפת לצד השני.

    למה שהם לא יתערבו בלאן הולכים ההקצבות ?
    זו אינה פגיעה בדמוקרטיה ולאו דווקא החלטה נוגדת לערכים ליברלים. הקביעה שהמדענים שמקבלים כ"חכ הרבה כספי ציבור יכוונו את הכסף על פי מאוויהם היא תפיסה היסתדרותית של הגנה על גילדה: במובן של "אל תתערב לי בעינינים"

  • אביבה  On 24 בדצמבר 2003 at 1:40 pm

    התערבות ממשלתית "אלגנטית" במחקרים מדעיים, במיוחד כאלה שהממשלה מממנת, היא לא דבר פסול בעיני. למשל, אני חושבת שההגבלות שהטיל בוש על המחקר בתאי גזע (לחקור רק קווי תאי גזע קיימים ולא לייצר חדשים) נעשו בחוכמה, ואיפשרו למחקר הקיים להתקדם וגם למצפונם של החוגים הדתיים לשקוט.

    אבל כמובן תלוי מתי ובאיזו רמה מתערבים. להעביר בחוק זכות ממשלתית להגבלת פרסומם של מחקרים ש"עשויים להשפיע על המדיניות הממשלתית" – זה קצת מטה את המשקולת ומעמיד בספק את יכולתם המקצועית (שנחשבת אובייקטיבית עד כמה שניתן) של עורכי המגזינים המדעיים. עד כמה שאני יודעת, ההחלטה הזו לא באה על רקע בעיות שהתעוררו באובייקטיביות של העורכים, כך שסביר יותר להניח שהיא פוליטית מובהקת.

    אגב, בטור "המלצות חמות" פה מימין, יש לינק בשם "סופרי הצללים של תעשיית התרופות", שבו מודגמת התערבות שונה לגמרי, של יצרני התרופות עצמם, בתכני המאמרים המדעיים. גם זו התערבות שמותחת את החבל סנטימטר אחד יותר מדי, הפעם מהמגזר הפרטי. אין דרך שכל המדענים ישביעו את רצונם של כל הגורמים.

    המקרה הקודם של התערבות ממשלתית, שהבאתי בלינק, הוא עוד יותר בוטה, כיוון שנעשה בלחצים של חוגים נוצריים דתיים. בעיניהם של אלה, אין לחקור איידס, למשל, כיוון שזה עשוי "לעודד איידס" או להתיר התנהגות מינית מגונה. מה לעשות שזו לא תפיסה שמשרתת את העניין – מילא המדע, אבל היא לא לוקחת בחשבון את חולי האיידס עצמם.

  • הרצל  On 25 בדצמבר 2003 at 3:56 am

    אני מסכים לרוב דבריך, יצאתי כנגד ההערה הקודמת.

    הממשלה צריכה להתמקד בחלוקת המשאבים ולא בניהולם הפרטני, ביקורת ממשלתית על תהליכים היא עניין בזבזני ויקר גם כשהוא נחוץ (המפקח על הבנקים) הפילטר של הממשלה צריך להיות ממוקם בתחילת הצינור ולא בסופו כאשר המוצר מוגמר.

    כלומר מותר לחברה להכריע בעד הקצבה מסוימת, אבל אסור לה כמובן לבקש תוצאות. ההכרעה הזו נכונה גם לנושא רפואי סמי-סקסי (יחסית למקצוע) כמו אידס.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: