שלום לסקאלפל

הכתבה במוסף "הארץ" על בעיות אתיות ואחרות בפעילות המשותפת של המרכז הרפואי שיבא וחברת InSightec הישראלית הקפיצה אותי קצת. הטכנולוגיה של אינסייטק נחשפה לראשונה בעיתונות בכתבה שלי ב"גלובס" בדצמבר 2000, לפני כמה שנות אור. ועכשיו זה כמו לראות ילד שעשית לו בייבי-סיטינג, והנה הוא מואשם בהעתקה במבחן.

בכל אופן, זו הזדמנות טובה להביא כאן את הכתבה ההיא, על ההתלהבות הראשונית שבה, בקיצורים ועדכונים קלים.

 

וגם עדכון מאוחר.

 

* * *
המייסדים של אינסייטק קוראים לו סטארט-אפ גריאטרי. "הגיל הוא תנאי לתחום הזה", הם אומרים. קובי וורטמן, מנכ"ל החברה, שימש בעבר כנשיא אלביט הדמיה. עודד טמיר, סמנכ"ל כספים, בילה 18 שנה באלביט מערכות. השניים הקימו בעבר את Diasonics, שהצטרפה לאלביט הדמיה, וב-1998 נמכרה לג'נרל אלקטריק מערכות הדמיה ב-230 מיליון דולר במניות. היום יש להם את אינסייטק, שבה מחזיקה אלביט הדמיה 75% (נכון לדצמבר 2000). אבל, נשבעים המייסדים, אנחנו פועלים באוטונומיה מוחלטת.

במארס 1999 מכרה אלרון את אחזקותיה באלביט הדמיה לקבוצת אירופה ישראל, והשליטה באינסייטק (53.8% נכון להיום) עברה למעשה למוטי זיסר, עליו נאמר כי הוא מרוקן את הקבוצה הטכנולוגית מתוכן לטובת מיזמים מלונאיים.

ש: איך אתם מסתדרים בבית של זיסר?
טמיר: "הוא בתחום של השקעה בטכנולוגיה. התמיכה מצידו היא בלתי רגילה".
ש: כי אומרים שהוא קצת בכיוון של נדל"ן ומלונאות.
"זו ההתמחות שלו, אבל אנחנו נהנים מתמיכה ומחופש פעולה. זה פן שלא מכירים אצלו".

וורטמן: "עובדה שלאחר רכישת אלרון, לאירופה ישראל היתה הזדמנות של 60 יום למכור 50% מהאחזקות באלביט. אבל אחרי שזיסר למד להכיר את החברה, הוא סירב למכור".

למה סירב זיסר? התשובה לשאלה הזו נמצאת בקרביו של תרנגול הודו שיזמי החברה צלו לנגד עיני. נתח הבשר (מהסופר, לא לדאוג) הוצב בתוך המערכת שפיתחו באינסייטק, וזו שידרה אליו אלומת גלי קול בטמפרטורה גבוהה, הישר אל "גידול" שסומן בו. אחרי שריפת כמה נקודות בטמפרטורה ממוצעת של 80 מעלות, חתכו בבשר החי לראות את התוצאות. ואכן, בתוך העוף הקר, בעומק של כמה סנטימטרים, היה צרוב כתם לבן מדויק. עוף צלוי, משמע גידול סרטני שהושמד.

שהתרנגול יחכה קצת

"בעוד כמה שנים השיטה הזו תוכל להחליף הרבה ניתוחים", זה האנדרסטייטמנט שבו משתמשים באינסייטק. אולי נכון יותר לומר שהמשמעות של הטכנולוגיה היא, לא פחות ולא יותר, ביטול כמעט גורף של הצורך בניתוחים להסרת גידולים, ממאירים או שפירים, בחלקים רבים של הגוף.

בספטמבר העריך אנליסט של חברת מוריץ טוכלר את אינסייטק בכ-90 מיליון דולר. אבל יש להניח, שאם וכאשר המערכת של אינסייטק תיכנס לשימוש, כל השאלות על נתח השוק או שווי החברה יהפכו מיד ללא רלוונטיות. בשמיים.

"היום", אומר טמיר, "אני חושב שחצינו את קו ה-100 מיליון דולר, אבל ההערכות שלי צריכות לעמוד במבחן המשקיע".

משקיעה חשובה היא ג'נרל אלקטריק מדיקל סיסטמס, שרכשה באינסייטק מעט פחות מ-5% (ובינתיים הגדילה את אחזקותיה ליותר מ-20%). המוצר מתוכנן להשתלב במערכות MRI קיימות של GE. בינתיים מתקיים בעיקר קשר של החלפת ידע, שבמסגרתו מעמידה GE את המעבדה החיפאית שלה לרשות אנשי אינסייטק. כיוון שזו עדיין מצויה בשלב המחקר, המערכת קורסת לעתים, וצריך לעשות Reset. לתרנגול ההודו לא איכפת לחכות.

וורטמן מספר שב-15 השנים האחרונות השתפרה מאוד יכולת האיבחון של מכשירי ההדמיה הרפואית – MRI ,CT או אולטרה-סאונד. אבל כל השיפור העצום, הוא אומר, נעצר ברגע שמגיעים לשלב הטיפול עצמו. שכן, אף מנתח לא יעצור באמצע ניתוח כבד, למשל, כדי להביט בתמונות הסי.טי. הן כבר לא רלוונטיות ("בזמן הניתוח הכל זז בפנים").

עובדה זו משאירה את ציוד האיבחון מחוץ לחדר הניתוח. "קשה מאוד לעבוד בתוך מיטת סי.טי, עם סכין ניתוח בתוך חלל של 60 ס"מ". ואז באה אינסייטק, ונותנת למכשירי האיבחון יכולת טיפולית, שבה יכול הרופא לעשות שימוש בזמן אמת, כשהמערכת מנחה אותו.

המערכת ממקדת אלומת גלי קול בעוצמה גבוהה, ומביאה אותה לטמפרטורה שמשמידה תאים. זה לא ממש חם, רק מספיק לעשות כווייה – ב-60 מעלות צלסיוס התאים כבר מתפגרים. החימום נעשה בדיוק של מילימטרים, כדי להשמיד רק את התאים הנגועים בסרטן, בלי לפגוע ברקמות אחרות בדרך. בדיוק כמו זכוכית מגדלת שמכוונת אל השמש ושורפת עיגול מדויק בפיסת נייר.

כל זה, כאמור, לוקח מספר דקות, ומתבצע בלי חתכים, בלי ניתוחים, בלי הרדמה, בלי צלקות חיצוניות – בול פגיעה. כיוון שהמערכת רגישה לחום, היא מראה לרופא היכן פגעה בדיוק וכמה מן הגידול עוד נשאר שם. ושלא כמו בניתוח, אם לא הוסר הכל, אפשר תמיד לומר לחולה: תבוא בעוד חודש, נמשיך אז.

 

 

השד נשאר, הסרטן הוסר
לא יכול להיות שאינסייטק לבד בשוק הזה. עד כמה שהרעיון חדשני, יש מתחרים. ולא סתם מתחרים, אלא כל השחקניות הגדולות בשוק ההדמיה הרפואית – סימנס, פיליפס, טושיבה – ו"מספר סטארט-אפים אמריקאיים". רק הקישו במנוע החיפוש שלכם "replace surgery" ותקבלו כמה תוצאות ניסויים, כל אחת מאוניברסיטה אחרת. אבל, מעריכים באינסייטק, כנראה שהחברה הישראלית מקדימה את השאר בשנתיים-שלוש (בינתיים התחילה גליל מדיקל הישראלית לבצע פרוצדורה דומה לטיפול בסרטן הערמונית, אבל בהקפאה ולא בחימום).

כרגע החברה נמצאת בשלב השני של הניסויים הקליניים, לטיפול בסרטן שד. אתרי הניסוי הם ארבעה בתי חולים בארה"ב ובקנדה, ובינואר 2001 יתווספו תל השומר ואימפריאל קולג' הלונדוני. מתוך 22 חולות סרטן שד קנדיות שהשתתפו בניסויים בשלב הראשון, 17 נשארו ללא שום זכר לסרטן. בלי כימותרפיה, רק בסיוע תרופה הורמונלית – שיעור הצלחה של 80%.

מעבר לסרטן שד, היישום העיקרי הוא הסרת שרירנים (מיומות), אותם גידולים על דפנות הרחם. למרות שהם לא ממאירים, 40%-25% מהנשים סובלות מהם, לעיתים תוך תופעות לוואי קשות. במקרים כאלה, הטיפול העיקרי כיום הוא – והנשים הקוראות מוזמנות להצטמרר – כריתת רחם. 200 אלף (!) כריתות בשנה, שליש מניתוחי כריתת הרחם בארה"ב, מתבצעים בגלל גידול לא ממאיר. אולי זה מפני שהגינקולוגים מקבלים תשלום פר ניתוח.

יש גם שיטות טיפול אחרות, כולן חודרניות ולעתים מכאיבות – שריפה בלייזר, חימום חלל הרחם, או סתימת כלי הדם באזור. אז באים החברים מאינסייטק ומבייתים אלומת גלי קול על הגידול ברחם, מבחוץ. הטיפול הזה מסובך יותר טכנית, בגלל העומק היחסי של הרקמה הנגועה, אבל קל יחסית לקבל עבורו אישור בטיחותי מה-FDA.
באינסייטק עדיין לא הגיעו לטפל בבעיות לב או בדלקות פרקים למשל ("יש גבול למה שאפשר לעשות, אנחנו רק 50 איש"), אבל ההשלכות עצומות. "המיכשור אמור לכסות את כל חלל הבטן, הגפיים, הצוואר ואיברים נוספים". על "האיברים הנוספים" לא ששים לדבר, שלא להפיח תקוות שווא באף אחד (הסרת גרורות במוח – היום כבר אפשר לדבר על זה).

מה שכן, יחד עם אוניברסיטת ירושלים הם מפתחים על אותו עיקרון שיטה להנחות תרופות למקום ספציפי בגוף. מחדירים תרופה "עטופה" למקום הנחוץ, וגלי הקול כבר ימוססו את העטיפה כשצריך. יישום אפשרי נוסף הוא "שחרור" של רקמות ותאים בעזרת האולטרה-סאונד, תהליך שמקל על ספיגה של תרופות בגוף ומגביר את יעילותן, ונבחנים גם יישומים קוסמטיים (בינתיים התמקדו בחברה רק בטיפולים להסרת גידולים. אביבה).

יגבו תשלום פר שימוש
רגע, מה המודל העסקי? ובכן, אינסייטק לא מתיימרת להקים מערכת שיווק והפצה. כיוון שמימשק המערכת ידידותי, משהו בין חלונות לפוטושופ, מעריכים שבכל בית חולים שבו תוצב המערכת יהיה צורך באיש תמיכה במשך 3 שבועות ולא יותר. אבל הכוונה היא לשווק דרך שותף אסטרטגי – חברות שעוסקות בתחום הטיפולי, בציוד לחדרי ניתוח, שישושו לטפל בפעילות השיווק וההפצה.

יש שמות?
"לא בשלב הזה. מוקדם מדי לגשש. אנחנו רוצים להגיע לזה רק כשיש לנו כבר תיק קליני מוכח ביד, שזה יהיה מעבר לוויכוח הקליני" (במארס 2003 נחתם הסכם הפצה ביפאן עם Ktec Corp).

יותר חשוב: באינסייטק לא ימכרו מכשיר ויילכו הביתה. הם רוצים לגבות תשלום פר שימוש במערכת.

ש: מכרה זהב.
וורטמן: "אני מקווה".

אז מה יפריע לאינסייטק לכבוש את העולם? קשיים טכניים לא מטרידים אותם, הם אומרים. "יכולים להיות עיכובים רגולטוריים, או קשיי החדרה של טכנולוגיה חדשה לשוק, וזה ייקח עוד חצי שנה או שנה. אבל זה יהיה עיכוב ולא עצירה".

מי שכן צפוי להתייצב מול אינסייטק הוא, אולי ניחשתם, הרופאים עצמם. עבורם מדובר באיום של ממש, שכן הם מקבלים שכר פר ניתוח. "אנחנו צופים מאבק כוחות בתוך בית החולים בנושא הבעלות על המטופל. אבל מה שיאזן את זה הוא המטופל עצמו. האלטרנטיבה הזו כל כך עדיפה, שאפילו אם רופאים ינסו למנוע אותה, המטופל ייאבק לקבל אותה. זה תלוי בנגישות המידע הציבורי. ארגוני רפואת נשים הם כוח פוליטי חזק בארה"ב, ולכן אנחנו לא מודאגים".

רק רגע. כנגד כל כוח שיכול להיות לארגוני הנשים, נסו לדמיין את ענקי הפרמצבטיקה, הקמים בבוקר ומגלים ששוברי הקופות שלהם לטיפול בסרטן עלולים להפוך למיותרים. אם השיניים החדות של אלה ייחשפו מול הניסיון להפוך את השוק על פיו, אפילו מוטי זיסר לא יעזור.

פורסם לראשונה ב"גלובס", דצמבר 2000.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • החובש  On 8 בפברואר 2004 at 6:32 pm

    ומה ילמדו בקורס חובשים?

  • לאביבה  On 16 באוגוסט 2006 at 7:55 pm

    שלום אביבה
    התגובה קצת באיחור, אבל אולי תגיעי לזה: חבל שאינך מסיקה את המסקנה מהכתבה ב"הארץ" – שלא היית צריכה לעשות כתבת שמתלהבת ממוצר שיעילותה טרם הוכחה ולכתוב כאילו זה הוכח. קצת יותר רצינות, קצת פחות כניעה ליחצ"נות
    אבל מכיוון שאת רואה את המוצר כ"ילד שעשית לו בייביסיטינג" אני מבין שאת רואה במושאי הכתבות שלך משהו שצריך לדאוג לו ולא לבקר אותו ולסקרו מכל הכיוונים. מוזר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: