בוש בוחש במועצה לביו-אתיקה

 

חשבתם שאפשר יהיה להתעלם באלגנטיות מההתערבות הבוטה של בוש בהרכב המועצה לביו-אתיקה?

גם אני חשבתי, ופטרתי את עצמי בלינק ברשימת ההמלצות מימין. אבל הנושא הזה מסרב להתקרר, ולמען האמת מתחיל להגיע לרתיחה. עבר כבר חודש מאז שהנשיא הדיח שני מדענים מן המועצה – בדיוק אותם שני מדענים שתמכו בהמשך הניסויים בתאי גזע עובריים, והביעו את דעתם בגלוי בנושא. שמע בוש, והורה לד"ר אליזבת בלאקברן ולד"ר וויליאם פ. מאי לאסוף את חפציהם.

בתגובה, 170 מדענים מאוניברסיטאות נחשבות חתמו בתחילת מארס על מכתב פתוח לבוש, אותו ניסח הביו-אתיקן ארתור קפלן, המוחה על ההדחה. טענתם היא, שהמועצה לביו-אתיקה חייבת לכלול קשת רחבה של דעות, דווקא בגלל הנושאים השנויים במחלוקת המונחים על שולחנה.

גם ב"סאלון" לוקחים צד ומציירים את בוש לאויב ההתקדמות המדעית, כולל איור מעליב שלו (טיפ: אם אתם רואים מאמר על ביו-רפואה שכבר בכותרת המשנה שלו מופיעות המילים "פרקינסון" ו"אלצהיימר", תדעו שהוא מצדד בהמשך המחקר הביוטכנולוגי). אבל "סאלון" ממשיך וטוען שההדחה של בלאקברן מהמועצה היתה לא בגלל דעותיה, אלא בגלל הזלזול היחסי שלה בתפקידה: היא פשוט לא הופיעה לישיבות. על הדחתו של מאי לא נאמר דבר, אם כי בהצהרה ששחרר אמר שממילא התכוון לשבת במועצה במשך שנתיים בלבד.

בלאקברן, מצידה (מגובה בג'אנט רואלי, חברת מועצה נוספת), טוענת לבעייתיות גדולה בתפקוד המועצה. העובדה שבראשה יושב לאון קאס הטכנופוב, שרוב היישומים הביוטכנולוגיים נראים לו כפוגעים בכבוד האדם, לא מסייעת לזה, היא אומרת – מבחינת הרכבה והדעות של חבריה, המועצה אכן מגוונת, אלא שהיו"ר הדומיננטי לא אוהב לשמוע את כל הדעות. את כל הטענות האלה קאס מכחיש באריכות, ומפנה את הציבור לפרוטוקולים של המועצה, למען יראו כי סתימת פיות לא נכללת ברפרטואר שלו. אבל זה לא עוזר לו – תומכי המחקר לא אוהבים את קאס (אם אין לכם כוח לבדוק כל לינק ולינק, הביטו רק בכותרת המאמר הזה).

המחלוקת העיקרית בדיוני המועצה סבה על לגיטימיות השימוש בעוברי אנוש לצורכי מחקר בתאי גזע. כמובן, אין זו "אשמתו" של בוש שהוא מחזיק בערכים ואמונות לפיהם עובר אנושי בן חמישה ימים הוא אדם לכל דבר, ולכן זכאי לכבוד אנושי. כבר הבעתי את דעתי, שההחלטה המנומקת שלו בקיץ 2001 להתיר את המשך המחקר בקווי תאי גזע קיימים היתה מעשה נבון, שהצליח לנגוס מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. ועדיין, המדענים בארה"ב (אלה הנתמכים בכספי מחקר פדרליים) מרגישים שהגבילו את גישתם לצעצוע אהוב.

מחקר אחד חישב ומצא, שלו בוש היה מתיר לייצר קווי גזע חדשים מכל העוברים ה"עודפים" הקיימים, כבר היו בארה"ב היום 275 קווים (לעומת 15 בלבד היום). בינתיים המציאות שונה לגמרי: תקציב המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) שהוקצה למחקר בתאי גזע עובריים עמד על 17 מיליון דולר בלבד ב-2003, סכום מגוחך שלא משאיר אפילו עודף למסטיק. ובינתיים במקומות אחרים – אירופה, קנדה, ישראל – המחקר בתאי גזע עובריים עולה כפורח.

ומה לעשות? המועצה יכולה להמשיך לדון, עם או בלי חברים חדשים, אבל יהיה קשה להעלות על הדעת פשרות מוצלחות יותר מאלה שנמצאו כבר. וכמו שנאמר ב"סאלון", הנושא של תאי גזע עובריים הוא קו אדום המצויר על הרצפה, שאפשר לעמוד רק מאחד הצדדים שלו. אין באמצע.  

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רויטל  On 29 במרץ 2004 at 3:37 pm

    אני מתנגדת לדברים האלה, כלומר לניסויים על עוברים, מצידי שיהיו בני שלושה ימים, זה לא משנה, זה כבר אורגניזם חי לדעתי, עם נשמה ותודעה. ברגע של החיבור בין הביצית לזרע מתגלגלת לשם נשמה ורק הצד הפיזי מתחיל להתפתח באותם רגעים, לאורך תשעה חודשי הריון.
    כל הנושא הזה של תאי גזע(ובזה אני דווקא כן מבינה קצת מתוך צפיה אדוקה בתכניות בנושא בערוץ 8 וקריאת מאמרים פה ושם) אכן בעייתי, אולם יצירת עוברים רק לשם מחקר על תאי גזע נשמע לי מפלצתי מאין כמוהו, וכבר קראתי פעם שרוצים ליצור עוברים ללא מוח, רק לשם תרומות איברים, כלומר לגדל תינוקות בחממות בשביל ההשתלות, מה גם שרוצים ליצור את העוברים על פי דרישה, ממש פס יצור של איברים להשתלה. אני חושבת שזה נורא, שזה מזעזע ושערורייתי. כל הניסויים האלה לא מוסריים לדעתי וזו התערבות בוטה ומיותרת של הטכנטולוגיה והרפואה המודרנית בטבע האדם.

    בסוף השבוע קראתי מאמר על הנושא של אלצהיימר ופרקינסון, שהם שתי מחלות ניווניות קשות ביותר, אולם הן "נולדו" רק בעשורים האחרונים כתוצאה מהרפואה המודרנית שאמנם האריכה את חיי האדם בעשרות שונים, אבל יצרה בעיה חדשה של מחלות ניווניות קשות כמו אלה.

    אני בעד מחקר תאי גזע, אולם לא במחיר של יצירת עוברים לשם המתתם. זה נורא.

  • אביבה  On 29 במרץ 2004 at 4:03 pm

    על שימוש בעוברים קיימים, למשל כאלה שנוצרו במרפאות פוריות וברור שלא ייעשה שימוש בכולם.

    "גידול תינוקות בחממות בשביל השתלות" – זה רעיון שאף אחד כרגע לא מעז להעלות על דל שפתיו. אם זכור לך איפה קראת את זה, ספרי גם לנו, כי אני לא מאמינה שלזה היתה הכוונה. בשום מקום לא מדובר על תינוק בן יומו, אלא על עובר בן חמישה ימים – ביצית מופרית בקוטר של שערה דקיקה. וכמובן, בכל מקרה אין מוח בשלב הזה של התפתחות העובר, אלא רק תאי גזע שנמצאים בדרכם להפוך לרקמות הגוף השונות.

    כאן ניסיתי לעמוד על כמה מהתפיסות המוטעות בנושא הזה:

    http://www.notes.co.il/aviva/1453.asp

    צריך גם לזכור, שעוברי אנוש אינם המקור היחיד לתאי גזע – יש תאי גזע גם בחבל הטבור, למשל, או ברקמות שונות בגופו של אדם בוגר. אבל תומכי המחקר טוענים שהתוצאות במחקר בעוברים הן יעילות יותר.

  • אביבה  On 29 במרץ 2004 at 4:09 pm

    כבר יש היום "פסי ייצור" של תאי גזע עובריים (מתאים שאושר בהם שימוש, אפילו בארה"ב), וכרגע מנסים להפיק מהם רקמות מתפקדות. אבל:

    1. לעת עתה לא מדובר על איברים שלמים, אלא על סוגי רקמה מתפקדים, שיהיה אפשר להשתיל כדי לתקן את תפקודו של איבר פגוע. המחקר עדיין רחוק מאוד מהצמחת לב שלם או כלייה שלמה. מקסימום מקווים לתאי לב חזקים מספיק שיוכלו להשתלב בלב כושל.

    2. "פסי הייצור" האלה רחוקים עד מאוד מהתמונה הזוועתית שיכולה להצטייר, של תינוקות שמוציאים מתוכם איברים. המונח "פס ייצור להשתלות איברים" מאוד אהוב על החוקרים, אבל לטעמי הוא מצייר תמונה מעוותת ומרתיעה.

    לגבי האמונה שעובר בן 5 ימים הוא אדם בעל נשמה – עם אמונה אני לא מתווכחת. מה גם שאני פילוסופית קטנה מאוד.

  • אמיגו  On 29 במרץ 2004 at 4:36 pm

    את מוזמנת להציץ פה איך נראה עובר בין 3 ימים:
    http://anatomy.med.unsw.edu.au/cbl/embryo/wwwhuman/Stages/CStages.htm
    מדובר עדיין ביצור חד תאי למיטב הבנתי, כך שאם יש לו נשמה ומודעות הייתי במקומך שוקל להפסיק להשתמש במקלדת, כי בכל לחיצה את רוצחת כמה אלפים כמוהו.

  • רויטל  On 29 במרץ 2004 at 4:56 pm

    תאי גזע מצויים, כמו שכתבת, בחבל הטבור ובשלייה ובהרבה מקומות בבתי חולים מערביים מבקשים מהנשים היולדות לתרום את השלייה למחקרים רפואיים בנושא תאי גזע. אני יודעת שגם המוח שלנו ממשיך לייצר תאי גזע עד גיל שנה בערך.
    אני ממש לא זוכרת איפה קראתי/ראיתי את הרעיון המזוויע של גידול עוברים בחממות לצורך גידול איברים פנימיים להשתלה, זה היה ממש מזמן. אני כן זוכרת שהצליחו לגרום לתאי עור של עורלות להפוך לשטיחי עור מטורפים בגודלם לשם השתלות עור. מאחר ומדובר אכן בתאי עור, אין לי בעיה מוסרית עם זה. ראיתי שגם הצליחו לעשות לא מעט דברים עם תאי גזע, מה גם שהמחקר בתחום מאוד ראשוני, כי לא ברור עדיין איך כל תא גזע מקבל פתאום "הוראות" ללכת ולהיות מה שהוא צריך בשביל להפוך לאיבר זה או אחר.
    אבל בעניין עוברים בני חמישה ימים, אני עונה לך ולאמיגו-ההקשר קובע כאן. נכון שגם בבית השחי שלי מתגוררים כל מיני יצורים חיים, שבני דודים שלהם יושבים על המקלדת, ובכל מקום שאני הולכת, אני הורגת כמה מליונים של יצורים חיים בגודל מיקרוסקופי. גם בכל פעם שאני עושה מדיטציה בדשא, אני בטח הורגת לא מעט חרקים שונים, אבל אני מצטערת על כך, מה גם שזה לא בכוונה בכלל, אני הורגת יצורים גם בלי לשים יותר מידי לב. אין לי בעיה עם זה, כי זה לא בכוונה.
    אבל ברגע שמדברים על רעיונות כמו לייצר עוברים לשם מחקר של תאי גזע בשביל לרפא חולי אלצהיימר(וישל י במשפחה כמה חולים מיוסרים שהלב נקרע), אני עדיין חושבת שכל עובר, גם אם הוא בן 3 שעות מרגע היווצרותו, יש בו תודעה, יש בו אנרגיה של חיים. לא צריך להיות פילוסוף בשביל זה, מספיק לפתוח את העיניים ולהסתכל על אנשים מסביב. לכולנו יש אנרגית חיים, לכולנו יש תודעה ונשמה. מתישהו זה נכנס לנו לגוף, לא? אני מאמינה שזה קורה ברגע שהביצית והזרע נפגשים.

    אגב, לטיעון ששימוש בתאי גזע של עוברים זה יותר יעיל, אני חושבת שמן הראוי להתאמץ קצת יותר לפתח את העניין, כלומר, פעם לא היו עושים בדיקות איידס באמצעות הרוק, נכון? והתשובה לא ניתנה תוך פחות משעה. טכניקה תמיד אפשר לייעל, ואם זה אומר שלא ישתמשו בעוברים חיים בני יומם לשם ריפוי תחלואים שהמודרניזציה יצרה, מבחינתי זה בסדר גמור.

  • אמיגו  On 29 במרץ 2004 at 5:19 pm

    זה כמובן לא המקום המתאים לפתח בו דיון על תודעה ונשמה, אבל רק כחומר למחשבה, הטענה שנשמה/תודעה נמצאת כבר ברמה החד-תאית של העובר (כשאין לו אפילו התחלה של התפתחות מוחית) מובילה למסקנה הבלתי נמנעת שבגוף חי יש מיליארדי נשמות ותודעות, בעוד שאני משער שתסכימי שבגופך שוכנת רק נשמה אחת (אני אגב לא מקבל את הקביעה הזו, אבל זה באמת דיון אחר).
    אם את מעדיפה להתייחס לתודעה שלנו כאל משהו מיסטי אני כמובן לא יכול להתווכח איתך, אבל במישור המדעי נראה לי לא רציני שלא לקשור בין מושג התודעה לבין האיבר הקרוי מוח.
    כל זה ללא קשר לויכוח הביו-אתיים ושיבוט העוברים שמושג התודעה הוא (לטעמי) משני בהם.

  • רויטל  On 29 במרץ 2004 at 6:16 pm

    אני לא מסכימה עם הלוגיקה שלך. נכון שלערב קונספטים מיסטים זה לא תמיד מתאים לדיון הזה, אבל דווקא הכיוון של נשמה/תודעה כן מתאים כשמגלגלים בתיאוריות מחשבות על ניסויים בתאי עובר בני ימין ספורים.
    אני לא קשרתי את התודעה למוח, ואנחנו נכנסים כאן להתפלספות בלתי נמנעת, אולם את מה שאני מכנה תודעה, אני מבטאת באמצעות המוח שלי-כותבת, מדברת, חושבת, זוכרת, מרגישה ופועלת.
    אני כן מאמינה, שברגע החיבור של ביצית וזרע, שהופכים יחד לתא קטנצ'יק, מתגלגלת לשם נשמה/תודעה. יש שם "משהו" שאחראי על הפיכת הפוטנציאל של חד-התא העוברי ליצוּר חי. גם כשאתה מביט על גרעין קלמטינה, אתה לא רואה עץ, אתה רואה גרין. אולם יש בגרעין הזה פוטנציאל להפוך לעץ. לא שאני חושבת שיש נשמה או תודעה לצמחים ופרחים, אבל בכל הקשור ליצורים חיים, דהיינו: בני אדם, התיאוריה הזו של גלגולי נשמות מסתדרת לי(הרבה יותר מתיאוריות אחרות, בין אם הן דתיות או מדעיות, ימי-ביניימיות או פוסט-מודרנטיסטיות. קראתי על כולן לעומק. גלגול נשמות על-פי הבודהיזם הטיבטי הכי הניח את דעתי). בגלל זה אני חושבת שכל התעברות בת יום או שלושה או חמישה ימים היא אורגניזם חי עם מודעות, וניסויים באורגניזם זה אינו מוסרי לדעתי.

  • אמיגו  On 29 במרץ 2004 at 6:44 pm

    נראה לי שהויכוח בינינו נוגע לעצם ההגדרה של תודעה. אני מתייחס לתופעה המכונה Consciousness ואת כנראה מכוונת למשהו אחר (חיים אולי?)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: