ג'אז זו גם חברת ביוטכנולוגיה

 

לא צריך להבין הרבה בכלכלה בשביל להתרשם ממה שקרה השבוע לחברת Jazz Pharmaceuticals האמריקנית.

מכירים סטארט-אפים? מכירים גיוסי הון? מכירים. יודעים שסטארט-אפ מגייס הון ממשקיעים במטרה לפתח טכנולוגיה או מוצר שיש לו? בטח יודעים. אז מה שקרה לג'אז, או יותר נכון מה שג'אז הצליחה לעשות, הוא כדלקמן:

גיוס של 250 מיליון דולר (שיא של כל הזמנים בגיוס הון בביוטכנולוגיה) במטרה לפתח מוצר שאין לה.

תאמרו: נו, אם אין לה מוצר, היא בטח עובדת עכשיו על משהו. לא-לא, אין לה כלום. החברה נוסדה לפני שנתיים, הושקעו בה 15 מיליון דולר עד עכשיו, ואין לה שום בשורה טכנולוגית. בכסף שנכנס לקופתה מתכננת ג'אז לרכוש תרופות בפיתוח שנולדו בחברות אחרות, כלומר מוצרים העומדים שנה-שנתיים לפני הכניסה לשוק, ולהביא אותם לשלב המכירות המיוחל. עיניכם הרואות, גם באתר החברה אין אף מילה על טכנולוגיה. מה שיש להם הוא התפלספויות על "תיזמור של פעילות החברה בהרמוניה", בדומה לתזמורת ג'אז. באמת כל הכבוד, חברים, וד"ש לסטן גץ. אבל זה כסף בכיסים שלכם – או חצוצרה?

הגיוס של ג'אז עשוי להשיב המון רוח למפרשיו של שוק ההשקעות הפרטי בביוטכנולוגיה. ההשקעה הזו לא רק שוברת שיאים, היא גם סמלית – היא מסמנת ששוב יש כסף זמין בסביבה, ושהאמון של המשקיעים ביזמים חזר. וכן, היא גם מעוררת את הרושם שיש כאן התנפחות בועה חזקה מאוד, מהסוג שרק חברות דוט.קום ראו בימים הטובים: שוב הזרמת כסף לשמה, שלא על סמך מוצר שאפשר למכור? כבר היינו בסרט הזה.

אבל בחינה מדוקדקת יותר של ג'אז יכולה להסביר למה דווקא היא, ולמה לא כל חברה תוכל לעשות את זה.

לפניכם, בחשיפה לא-בלעדית, רשימת הנכסים של ג'אז. הקליקו כאן.

ששת הפרצופים המחויכים האלה שייכים לבכירים-לשעבר בחברת הענק ALZA Corp, שנמכרה לתאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-2001. האנשים האלה זכו השבוע לקבל רבע מיליארד דולר על סמך הניסיון המוכח שלהם בניהול ניסויים קליניים, בקיאות בדקדוקי הרגולציה ויכולת להביא מוצר לשוק כשהוא בריא ושלם. יש הטוענים שזה, בעצם, כל מה שסטארט-אפ צריך: ניהול נכון, מכוון היטב, בלי יומרות גבוהות מדי ובלי התפזרות לכל הכיוונים. 

הגיוני שלאחר שנות המיתון, שהתאפיינו ביד קפוצה של השוק, קיימות כמה וכמה חברות עם מוצרים מבטיחים בפיתוח והנהלה בינונית, שנאבקות לגמור את החודש. והנה נמצא השידוך המושלם: ג'אז תציל אותן מעצמן, תעביר אליהן מעט מההון שלה, תגאל את המוצר ותסיים את תהליך הפיתוח שלו בסיכויי הצלחה רבים יותר.

אכן, צ'יק קוריאה היה מת על אילתור כזה. אבל האם דרך הפעולה הזו מצדיקה הזרמה גדולה כל כך בבת אחת? הפירמה שתרמה את רוב סכום הגיוס ודאי מאמינה שכן. אתם אולי לא, וגם אני מתלבטת.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שטות-ניק  On 1 באפריל 2004 at 9:17 pm

    יופי של סיפור, אני אעקוב אחריהם.

  • איתן כספי  On 1 באפריל 2004 at 11:37 pm

    נראה שהמודל שלהם הוא שילוב של חממה וקרן הון סיכון עם HANDS ON בסיוע לחברות.

    בסה"כ נראה בהחלט בועתי, בטח בסכום שכזה רק על בסיס שמות.
    לקרוא לעצמם חברה, ואפילו אין באתר אזור של "מוצרים" או אפילו "טכנולוגיה"…

    אפילו ברשימת המשרות הפנויות שלהם יש בעיקר משרות שיווקיות-פיננסיות-מנהלתיות.

    לא נורא, אסור להשאיר את הביוטכנולוגיה יתומה, גם לה מגיעה בועה… (:

  • אביבה  On 1 באפריל 2004 at 11:40 pm

    לציניקנים ולשונאי הבועות – אם מפסיקים להסתכל על ג'אז כעל סטארט-אפ, ומתחילים להסתכל עליה כעל חברת ניהול נכסים, הרעיון שבבסיסה נשמע מעט יותר הגיוני.

  • אביבה  On 1 באפריל 2004 at 11:44 pm

    שכתבנו אותו דבר כמעט באותו זמן כמעט.
    צ'ינגס!

  • Z-HB  On 2 באפריל 2004 at 3:06 am

    אחרי שמגמת הניהול עברה (כבר מזמן) מידי מקצועני פיתוח – למקצועני השיווק, נראה כמעט טבעי שגם מגמות גיוס הכספים זורמות לאותו הכיוון.

    בכל מקרה זה נראה ככיוון מעניין מאוד של "סטארט-אפ אחזקות".

  • איתן כספי  On 2 באפריל 2004 at 6:57 am

    (נאנח ונופל בזרועותיה לאחר שמעולם לא התראו והם אפילו בכלל-בכלל לא דומים)
    צ'יטי-צ'יטי-באנג-באנג!

  • גרשון  On 2 באפריל 2004 at 7:58 am

    ג'ז היא לא חברת ביוטכנולוגיה, היא קרן השקעות בחברות ביוטכנולוגיה. יש מספר לא מבוטל של קרנות כאלה ברחבי העולם (חלקן בבעלות גופים ענקיים להפליא), שלוקחות לעצמן כמטרה להשקיע או להשתלט על חברות עם פוטנציאל, כדי להרוויח מהן כסף.

    גיוס של 250 מיליון דולר הוא אולי חריג בסטארט-אפים, אבל בכלל לא חריג בקרנות שעומדות להתחיל לפעול.

  • אביבה  On 2 באפריל 2004 at 11:56 am

    קרנות מגייסות הרבה יותר מ-250 מיליון. ג'אז קוראת לעצמה חברה, והיא לא תנהל את הפעילות של חברות אחרות אלא תמזג אותן לתוכה. אני אומרת שהיא יותר "חברת הצלת פרוייקטים" מאשר סטארט-אפ. אבל היא לא קרן (ובמחשבה שנייה, אני ואיתן בכלל לא אמרנו אותו הדבר. הצ'ינגס בטל ומבוטל).

  • בבון  On 2 באפריל 2004 at 5:37 pm

    הרעיון של גיוס כסף על בסיס שמות נוצצים מזכיר לי את הסיפור של אי-פיניונס

    http://epinions.com

    זוכרים את חבורת המנהלים הבכירים מיאהו, אי.או.אל וכאלו, שזרקו את האופציות לפח כדי להקים את החברה הזו? נדמה לי שזו היתה נקודת השיא של הבועה: כתבות של פו ברונסון על משחקי פוסבול במשרד ואיך שכולם עשו קרחת כדי להראות את המחויבות לחברה ושאר ירקות.

    אם אני לא טועה בסוף קנתה אותם דילטיים או משהו, בסכום שכל אחד מהם היה משתכר בחודש-חודשיים במשרה הקודמת שלו (אבל אולי אני כן טועה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: