28%: משקיעים בבורסה בלי להיוועץ באיש

סקר שפורסם החודש, בגיליון 17 (ואחרון) של המגזין "עושים חשבון".

 

בתקופת הסחרור האחרונה, גם "גברת כהן מחדרה", שם נרדף למשקיע הישראלי הקטן באשר הוא, נכנסה או התחילה לתכנן כניסה להשקעות בשוק ההון. אלא שהכוונות הטובות לא תמיד מספיקות, וחלק גדול מהציבור אינו מודע לעובדה כי השקעה מושכלת דורשת ידע רב מוקדם או לחלופין היוועצות באיש מקצוע. סקר "עושים חשבון" מאשש את ההנחה לגבי השקעה לא מושכלת של הישראלים. האמירה "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" אולי בוטה, אך ככל הנראה מהווה הד למציאות לא משמחת.

מתודולוגיה
הסקר נעשה בטלפון בקרב 100 מרואיינים, מתוך מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל היהודית הבוגרת, המשקיעים או השקיעו בבורסה בישראל או בחו"ל. הסקר נערך על ידי חברת דאטאסנס בניהולו ובפיקוחו של ד"ר יצחק דיין, בין התאריכים 22-24 באוגוסט 2006.

השאלות והתשובות:

1. עד כמה אתה מכיר ומבין מונחים כלכליים הקשורים לשוק ההון (כמו למשל תשואה, גידור, ארביטראז')?
א. מכיר את מרבית המושגים (38.8%)
ב. מכיר רק חלק (36.7%)
ג. לא מכיר כלל (24.5%).

2. במי בדרך כלל התייעצת או מתייעץ בכל הנוגע להשקעה בשוק ההון?
א. ברוקר/סוכן (15.5%)
ב. יועץ מקצועי אחר (40.2%)
ג. חבר או מכר (16.5%)
ד. אף אחד (27.8%)

3. האם נכון לומר כי השקעותיך בבורסה:
א. נשאו רווחים (52.1%)
ב. נותרו אותו הדבר (17.3%)
ג. צברו הפסדים (25.5%)
ד. לא יודע (5.1%)

4. האם ניתן לומר שההשקעה בבורסה נתפסת בעיניך כ:
א. חוויה חיובית (46.9%)
ב. חוויה שלילית (13.3%)
ג. נייטרלי (30.6%)
ד. לא יודע (9.2%)

5. האם אתה מגדיר את עצמך כמשקיע טוב או לא טוב?
א. טוב (32.7%)
ב. ככה-ככה (44.9%)
ג. לא טוב (17.3%)
ד. לא יודע (5.1%)

6. האם היית ממליץ לחבריך המלצה עקרונית להשקיע את כספם בבורסה?
א. כן (36.7%)
ב. לא (54.1%)
ג. לא יודע (9.2%)

7. אם יעמוד לרשותך היום סכום כסף גדול, האם תפנה אותו להשקעה בבורסה?
א. את כולו (12.2%)
ב. את חלקו (65.4%)
ג. בכלל לא (21.4%)
ד. לא יודע (1.0%)

8. למי שציין "את חלקו" או "בכלל לא": באיזה אפיק אחר היית מעדיף להשקיע את הסכום?
א. נדל"ן (34.9%)
ב. פיקדונות שקליים (21.7%)
ג. פיקדונות דולריים (8.4%)
ד. אחר (34.9%)

ניתוח התוצאות ומסקנות:

* כשליש מהמשיבים סבורים שהם משקיעים טובים, ורק 17% חושבים עצמם כמשקיעים לא טובים. מבין השאר, כמחצית משייכים עצמם בין שתי הקטגוריות.
* כמחצית מהמשיבים (54%) לא היו ממליצים לחברים על השקעת כספיהם בבורסה, למעלה משליש (37%) היו ממליצים וכ- 9% חסרי דעה.
* כשני שליש (65%) מהמשיבים היו מוכנים להשקיע בבורסה חלק מסכום כסף גדול במידה שיעמוד לרשותם. 12% היו משקיעים את כל הסכום כולו בשוק ההון. כחמישית מהמשיבים (21%) לא מוכנים כלל לשקול המשך השקעה בבורסה, ורק ל- 1% מהמשיבים אין דעה.
* ההשקעה בנדל"ן (35%) נחשבת לאטרקטיבית ביותר בקרב המשקיעים, אם כי כשליש (35%) היו מרכיבים פורטפוליו משולב של אפיקי השקעה שונים. תומכי ההשקעה בפיקדונות שקליים מהווים 22%. רק 8% מהמשיבים היו משקיעים בפיקדון דולרי, האפיק הפחות פופולרי מכולם.
* ישנם משקיעים המודים כי אינם מבינים במונחים כלכליים ועדיין מוכנים להשקיע כסף בבורסה. רובם הגדול (72%) מתייעצים עם מישהו (מקצועי או חבר), ואילו האחרים מהמרים ומקבלים החלטות ללא הבנה כלל.
* מקרב המשיבים שהרוויחו מהשקעותיהם, גבוה שיעורים של אלה הרואים בהשקעה חוויה חיובית ומגדירים עצמם כמשקיעים טובים.
* קיים קשר ישיר בין רמת הרווחיות לבין ההמלצה שייתנו המשקיעים לחבריהם להשקיע גם כן. מקרב המרוויחים נמצא אחוז גבוה יותר של הממליצים לחבריהם להשקיע, בהשוואה למפסידים או למי שנותר עם כספו ללא שינוי.
* נמצא מתאם חיובי בין רמת ההשכלה לבין ההצלחה בהשקעות: שיעור המצליחים מבין המשיבים בעלי השכלה על תיכונית או אקדמאית, גבוה כמעט פי שניים משיעורם בקרב בעלי ההשכלה התיכונית. כמחצית מבעלי ההשכלה התיכונית צברו הפסדים, לעומת 12% ו-16% בלבד בהתאמה בין בעלי ההשכלה העל תיכונית והאקדמאית.
* על אף חוסר ההצלחה, עדיין חלק גדול מהמשיבים מוכנים להשקיע בבורסה, ולו חלק מסכום כסף גדול שעשוי לעמוד לרשותם, אם לא את כולו.
* לא מצאנו פסילה טוטאלית של השקעה בבורסה. אולם קיים גרעין של כ- 20% מהמשקיעים שיעדיפו לראות עצמם מחוץ לבורסה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתי  On 25 בספטמבר 2006 at 1:43 pm

    כתבת "לא מצאנו פסילה טוטאלית של השקעה בבורסה. אולם קיים גרעין של כ- 20% מהמשקיעים שיעדיפו לראות עצמם מחוץ לבורסה".
    ומצד שני המדגם הוא "מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל היהודית הבוגרת, המשקיעים או השקיעו בבורסה בישראל או בחו"ל".
    יש פה לכאורה שתי סתירות בניסוח:
    1. "משקיעים שרוצים לראות עצמם מחוץ לבורסה" – מדוע אינם עושים זאת? מישהו כפה זאת עליהם?
    2. לא מצתאנו פסילה טוטאלית של השקעה בבורסה – זה ברור, משום שלא דגמתם את כל אלה שפוסלים טוטאלית את ההשקעה בבורסה.

  • אביבה  On 25 בספטמבר 2006 at 1:52 pm

    אין פסילה טוטאלית, כי רק 20% פוסלים.
    "רוצים לראות עצמם מחוץ לבורסה" זה ניסוח נקי ל"השקיעו, נכוו, ובאמא'שלהם לא חוזרים לשם יותר".

  • Ingo  On 25 בספטמבר 2006 at 4:45 pm

    The stats for the third question are hillarious.

  • גרשון  On 25 בספטמבר 2006 at 7:34 pm

    מבין ה-100 שנשאלו, כמה בכלל משקיעים בבורסה? כי יכול להיות שה-28% שלא מתייעצים באף אחד גם לא משקיעים בבורסה.

    אפשר קטשופ עם השניצל?

  • אביבה  On 25 בספטמבר 2006 at 8:18 pm

    כפי שכתוב למעלה. לו לא היית עסוק כל הזמן ברטבים לשניצל שלך, היית שם לב. ואם תזמין אותי לצהריים, אוכל לפרט.

  • ג'וני דו  On 26 בספטמבר 2006 at 1:19 am

    א. על סמך מה את קובעת שלאחרונה גם גברת כהן מחדרה נכנסה לבורסה? אני עקבתי במהלך השנתיים האחרונות אחרי מוספי הכלכלה, ולאורך כל התקופה, כולל מה שבדעיבד היה השיא, כולם הקפידו כל הזמן לציין שכל זה הוא עוד בלי שגברת כהן נכנסה (אלא בעיקר בזכות הזרים), ולכן זאת לא בועה.

    ב. מאיפה בכלל צץ המושג הזה של גברת כהן מחדרה בהקשר לבורסה? מישהו מעלה בדעתו שבעלה בכלל נותן לה להתקרב לניהול תיק ההשקעות המשפחתי (ומישהו באמת יכול להאשים אותו?)

    ג. אני משקיע בבורסה בלי להיוועץ באיש מקצוע (למעשה אני כבר לא כ"כ מושקע, לפחות לא במניות ספציפיות, וכשהשקעתי ברוב המקרים הרווחתי, אבל זאת לא הייתה כזאת חוכמה, כי בגדול הכל עלה), וזאת מהסיבה הפשוטה: אין להם באמת מושג. עד שהתחלתי להתעניין בתחום הייתי בטוח שפרשני הספורט הם אלופי העולם בחוכמה שלאחר מעשה, אבל כיום אין לי בכלל ספק שאנשי המקצוע בתחום הכלכלה לוקחים אותם בהליכה. ים כזה של פרשנות בדיעבד (אחרי שיש ירידות להסביר למה היו ירידות, אחרי שיש עליות להסביר למה היו עליות, לפעמים תוך שימוש באותם נתונים ממש), לא ראיתי מעולם.

  • אביבה  On 26 בספטמבר 2006 at 8:46 am

    א. כשחברים שלי מתחילים לשאול אותי (כיועצת דה לה שמאטע) על כדאיות ההשקעה במניות, אני יכולה לקבוע קביעה כזו גם בלי לקרוא את מוספי הכלכלה. כשזה כתוב במוסף, זה כבר מאוחר מדי 😛
    אישית אני חושבת שהתחילה מגמה של נהירת העם לבורסה, אבל היא נעצרה בגלל המלחמה. אם היא תתחדש, נחיה ונראה.

    ב. צודק – מדובר מן הסתם במר כהן, שחבר טוב שלו נתן לו טיפ, והלכו עוד 15 אלף שקל. אני חושבת שהמושג "גברת כהן" נטמע בעיקר בקשר לאזרח הממוצע בכלל, והוא בלשון נקבה מסיבות שאני לא בטוחה בהן (נשים אכן קובעות לגבי חלק גדול מסעיפי ההוצאה המשפחתית. אבל אולי זה סתם לשון פוליטיקלי קורקט).

    ג. שוב צודק. אבל אם תתעלם מהפרשנים ותקרא אך ורק מנתחים טכניים, תפגוש עולם אחר. אלה יודעים בד"כ לנבא תהליכים במדויק. כמובן, הבעיה איתם היא שבבסיס הניתוח הטכני יש הנחה של קביעות, והוא לא מסוגל להתייחס לחריגות כמו אירועים פוליטיים, אווירה ביטחונית, השפעות גלובליות וכולי.

  • ג'וני דו  On 26 בספטמבר 2006 at 11:43 am

    כן, לדעתי גברת כהן מחדרה זה מושג שהתחיל יותר מרמת ההיא שקונה מוצרי מזון בסופר, או חומרי ניקוי לבית, ומשם זה גלש לבורסה.

    אני הבנתי שגם הניתוחים הטכניים זה חרטא (את מתכוונת לגאונים האלה שכותבים כל מיני פרשנויות טאוטולוגית בסגנון של "לדולר יש רמת תמיכה ב-4.35, ואם היא תישבר סימן שהוא בתהליך ירידה", כן?), אבל מה אני יודע. תשאלי באייל נראה מה יגידו.

  • אביבה  On 26 בספטמבר 2006 at 12:25 pm

    הם בעצם אומרים לך: "אם אתה רואה שהדולר מגיע ל-.4.35 ומשם יורד ל-4.33 למשל, תמכור מייד, בהשקעה לטווח קצר, כי ככל שתחכה תגלוש להפסדים עוד יותר גדולים".

    לעומת זאת, כשמדברים על "תיקון", זה אומר שאם תמתין קצת אחרי הירידה ל-4.33, אל תחשוש – המגמה הכללית של עלייה תמשיך, וחבל למכור.

    בקיצור, הכל בגלל שהפסקת לקרוא באייל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: