"מספיק שלכל עיר חלשה תהיינה עשר חברות מאמצות"

כתבה של יעל אייזנברג שפורסמה ב"עושים חשבון" 18.

 

* * *

את ההשראה להחלטתו לתמוך ולקדם את תחום הכדורגל בקרית שמונה, קיבל איזי שרצקי, יו"ר חברת איתוראן, לפני כשבע שנים, בעת שצפה בתוכנית 'עובדה' של אילנה דיין. בתוכנית נאמר כי תרומת הכדורגל לעיר קרית-גת גדולה מזו של מפעל אינטל שנמצא בה. "באותו שבוע נורו מטחי קטיושות על העיר והיו דיווחים על עזיבת תושבים ועל המצב הקשה בה, ואז עלתה בי המחשבה שניתן לחזק את העיר ותושביה באמצעות תמיכה בכדורגל, שהוא גם ענף שמאוד קרוב ללבי", מספר שרצקי.

מאז משמשת איתוראן כבעלים של קבוצת הבוגרים 'איתוראן עירוני קריית-שמונה', שנמצאת כיום במקום הראשון בליגה הלאומית. תחת חסותה נמצאים גם מחלקת הנוער ובית הספר לכדורגל, שבהם פעילים היום כ-450 ילדים ובני נוער מקרית שמונה וסביבתה. בבית הספר מקבלים הילדים העשרה חינוכית, שכוללת שיעורי מחשב ותגבור במקצועות שונים לילדים שזקוקים לכך. "הילדים הללו משקיעים בכדורגל ומקבלים את כל ההעשרה מסביב, במקום ללכת לכיוונים לא בריאים", אומר שרצקי.

איתוראן, המספקת שירותי תקשורת לסביבת הרכב, לוקחת חלק בפעילויות רבות נוספות לקידום קריית שמונה. שרצקי מספר כי משנת 2000 ועד היום מממנת החברה את העסקתו של מורה לאנגלית, שמגיע בטיסה ממרכז הארץ, ליום עבודה מלא בבתי הספר שבהם תלמידים חלשים יותר שזקוקים לתגבור. בבתי הספר הללו, הוא אומר, גדל אחוז ההצלחה בבחינות הבגרות באנגלית בצורה משמעותית.

בית שמחה, בית בתיה
מעבר לתחום החינוך, יזם שרצקי, בשיתוף עם חב"ד, הקמת בית תמחוי (הקרוי על שם אמו המנוחה של שרצקי, "בית בתיה") שמחלק כ-700 ארוחות ביום. כמו כן תורמת איתוראן למרפאת שיניים גדולה, שמטפלת באוכלוסיית חלשות ללא תשלום. לפני כשנתיים גם פתחה החברה מועדון גדול באחת השכונות החלשות (הקרוי על שם אביו המנוח של שרצקי, "בית שמחה"). "בשעות הבוקר משמש המועדון את האוכלוסייה המבוגרת", מספר שרצקי, "ובשעות הצהריים עד הערב הוא עומד לרשות הילדים, שמקבלים בו ארוחות חמות, וכן אפשרות להעביר את זמנם בצורה מהנה ובונה. במקום יש מדריכי ספורט ושולחנות פינג פונג, טלוויזיות ומחשבים".
.
תרומה נוספת של איתוראן היא תמיכה בפרוייקט 'אחרי' בניהולו של עומר ברלב (מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר), שמכין נוער לגיוס לצה"ל מבחינת לימודים וכושר גופני. גם אחרי צבא, תומכת החברה במתן מלגות ללימודים במכללת תל-חי.

גם עובדי החברה ובני המשפחה (האח ושלושת הילדים) שותפים לפעילות זו של שרצקי, שנעשית מתוך אהבה ורצון לתרום ולעזור (בתחילה סירב להתראיין לכתבה זו, בטענה ש"העשייה הזו היא הכייף והאהבה שלי ושל משפחתי, למה צריך לכתוב על זה").

"כל מחלקה בחברה לקחה תחת חסותה מוסד חינוכי אחר בעיר", הוא מספר. "למשל, אחת המחלקות לקחה את בית ספר רננים, שיש בו ילדים עם קשיים גופניים ונפשיים, והקימה בו ספרייה וחדר מחשבים. בפורים האחרון, העובדים באחת המחלקות, שאימצה את בית ספר ברנקו וייס, מילאו אוטובוס שלם בתחפושות, ועשו לילדים מסיבת פורים מדהימה. במלחמה האחרונה, חלק מהג'יפים שלנו, במקום לרדוף אחרי מכוניות גנובות (פעילותה של איתוראן בימים כתיקונם. י.א), גויסו לסייע לתושבים בצפון. מעבר לתרומה שלנו, זה עושה טוב גם לעובדים ותורם לגיבוש של הצוותים במחלקות".

אגמים מלאכותיים וספארי ברבע מיליארד דולר
אבל המציאות בקריית שמונה עדיין קשה מאוד (והידרדרות נוספת, כידוע, חלה בעקבות המלחמה האחרונה), ולטענת שרצקי נדרשת פעילות בקנה מידה גדול הרבה יותר בכדי 'להרים' את העיר, ולמנוע את החרפת המצב בה.

"במהלך שבע השנים האחרונות הושקעו כעשרה מיליון שקלים מכספי המשפחה וחברת איתוראן. אבל הדברים החשובים שנעשו הם עדיין בבחינת טיפה בים, והמצב החברתי-כלכלי הקשה בעיר גורם לעזיבה של הצעירים והחזקים, כשבעיר נשארת האוכלוסייה החלשה יותר", הוא מעריך.

"כדי לעשות שינוי מהותי יותר אני מנסה להרים פרויקט ענק, בסדר גודל של רבע מיליארד דולר שימומן מתרומות (התורמת הראשונה היא כמובן חברת איתורן), שיכלול הקמת מרכז טכנולוגי לחלל, אגמים מלאכותיים (וביניהם אגם מלאכותי לגלישת גלים) וספארי. המטרה היא לתת תנופה לעיר מבחינה חינוכית ותעסוקתית ולהפוך אותה ליעד תיירותי. על כספי התרומות וניהול הפרויקט יהיה פיקוח קפדני, כדי שבאמת כל אגורה תלך לטובת התושבים ולא תבוזבז, כפי שקורה במקרים רבים אחרים".

לדברי שרצקי, הרמת הפרויקט היא מאוד מורכבת והבירוקרטיה הרבה מקשה מאוד על קידומו. אחד משרי האוצר פעם אמר לי: 'כל מה שאתה רוצה לעשות הבירוקרטיה הורגת'. אבל בסופו של דבר", הוא מסכם, "אני סבור שהמגזר העסקי יכול לשנות את המצב הכלכלי-חברתי בארץ – מספיק שלכל עיר חלשה תהיינה עשר חברות עסקיות שתאמצנה אותה כדי שהמצב בה ישתנה".