לייפות את הסטטוסקופ

 

כתבה של רינה פטילון שפורסמה במוסף BioMed שערכתי, מוסף שהופץ בתוך "הארץ" לקראת כנס ILSI-ביומד ישראל 2008.

 

* * *

בכל ביקור במרפאה או בבית החולים, ייפגש כל מטופל עם ציוד רפואי מגוון מאוד. כל מכשיר שעליו נניח את עינינו, מן המזרק הכי פשוט ועד הסורק המשוכלל ביותר, זכה להתייחסות עיצובית כלשהי. אומנם עבודת העיצוב היא חלק אינטגראלי מפיתוחו של כל מוצר, אולם כיצד היא באה לידי ביטוי בתחום המכשור הרפואי? האם יש עקרונות ייחודיים המנחים עיצוב של מכשור וציוד רפואי?

אורי דוד, סמנכ"ל מחקר ופיתוח באורידיון מדיקל, חברה המפתחת מוצרים בתחום ניטור הנשימה, מגדיר: "חשיבות עיצוב המוצר בתחום שלנו חשובה לא פחות מעיצוב המוצר בכל תחום אחר. המוצר חייב להיות מעוצב בהתאמה לפונקציונאליות שלו, וכמובן שנוחות למשתמש היא פרמטר נוסף. במוצרינו אנו מנסים לשדר גם חדשנות בתחום המתאים למיצוב החברה מבחינה טכנולוגית".

ש: עד כמה שונה עיצוב מיכשור רפואי מעיצוב של כל מכשיר צריכה אחר?
"התחום בו אנו עוסקים הינו שמרני יותר ופחות פתוח ל'גאדג'טים', ולכן אנחנו משתדלים למצוא את האיזון בין עיצוב המשדר את החדשנות הטכנולוגית של מוצרינו לבין שמרנותו של השוק הספציפי. במקרה שלנו המוצר משרת גם רופאים מתחומים שונים וגם אחיות, ולכן העיצוב חייב לשרת 'לקוחות' שונים. בעזרת העיצוב אנו משתדלים לא להתרחק מדי מסביבת העבודה וההתאמה לה מחד, ומאידך לשדר, ולו במעט, חדשנות והובלת התחום".

"לבדוק מי מזריק את הזריקה"
חשיבות העיצוב במכשור רפואי מקבלת ביטוי עמוק יותר כאשר המכשור הרפואי מגיע ללקוחות הקצה – כלומר לצרכן אשר קונה את המדחום, הערכה לבדיקת הריון או לחצן האק"ג, בפארמים למיניהם. איתן ברנוביץ, סמנכ"ל תפעול בחברת FlowMedic, המייצרת מכשיר המטפל בבעיות זרימת דם בגפיים התחתונות, מדגיש: "במכשירים שנמכרים למשתמש הקצה ללא מרשם רופא, יש חשיבות גדולה לעיצוב. אפשר לומר שאם המכשיר 'תופס' את העין, הוא 'תופס' את הכיס ונמכר היטב, ממש כמו כל מוצר צריכה אחר. העיצוב חייב להעביר לקונה מסרים מאוד ברורים של מקצועיות וטכנולוגיה מתקדמת. הבחירה בצבעים, ההתייחסות לטרנד אופנה כזה או אחר – אלה הם בתחומי סמכותו של המעצב".

אבנר שדות, מנכ"ל ובעלים של חברת נקודה לפיתוח ועיצוב מוצרים, מסכים עם החלוקה של קהל היעד: "ישנה התייחסות שונה למכשור רפואי הנמצא בבתי חולים, מכשור אצל רופאים במרפאות ומכשור המיועד הלקוח הסופי. אם המכשיר נמצא בשימוש הצרכן הסופי, על המכשיר הרפואי להתחשב בשיקולי קנייה. הלקוח חייב לאהוב ולרכוש את המכשיר. אנו מנסים לעצב מוצר אשר האסתטיקה שלו מורידה חסמים ומעודדת קנייה".

יונתן בר-אור, מעצב תעשייתי המתמחה בפיתוח ועיצוב מוצרים רפואיים, מוסיף קריטריון נוסף: "אחד הקריטריונים החשובים הוא לאפשר ללקוח שימוש לא-כפוי במכשיר. ידוע שאחת הבעיות המרכזיות ברפואה היא הקושי של החולים לקיים את הנחיות הרופאים באופן קבוע, ולכן המכשור הרפואי שנקנה על המדף צריך לעודד את השימוש בו".

"שלוש מגמות מאפיינות את תחום עיצוב הציוד הרפואי", מציין בר-אור. "האחת, מכשירים רפואיים רבים מעוצבים כיום עם מסכים אינטראקטיביים. השנייה, גודלם של המכשירים הופך זעיר יותר ויותר. המגמה השלישית היא מעבר של טכנולוגיה מידיו של הממסד הרפואי אל הלקוח הסופי; מניטור ובקרה של בעיות, דרך שליטה מרחוק, תקשורת בזמן מצוקה וקבלת הנחיות מרחוק. הטכנולוגיה הופכת זעירה יותר ומותאמת לנשיאה על הגוף, ואין ספק שהשלב הבא, שהוא כבר פעיל בעצם, יהיה מעבר מן החוץ אל תוככי הגוף. טכנולוגיות החודרות לגוף דורשות מן המעצב בחירה שונה לגמרי של חומרים", מסכם בר-אור.

היכרות אינטימית עם המשתמשים
אולם למרות שמכשירים רבים מקבלים התייחסות כמו אל מוצר צריכה אחר, עדיין למכשור רפואי יש צרכים מובחנים ומוגדרים. "בתפיסה של מוצר רפואי חיוני להתייחס לתרחיש השימוש בו, שנלקח בחשבון מול אוכלוסיית יעד מוגדרת, כמו אנשים עם מחלה מסוימת או מגבלה מסוימת", מסביר בר-אור. "לדוגמא, בערכת מזרק לטיפולי פוריות, בדקנו כיצד זוגות מנהלים את מערך טיפולי הפוריות בבית – מי מזריק את הזריקה? באיזו שעה זה מתרחש? באיזה חדר בבית? איפה מאחסנים את התרופה לפני ההזרקה? ההיכרות הזו מחדדת דקויות בהתנהגות האנושית ועוזרת להתאים את המכשיר לקהל היעד".

מאפיין נוסף הוא משך השימוש הארוך. בר-אור: "מכשירים שאנשים נושאים בצמוד לגופם, בדרך כלל מעניקים למשתמש טווח פעילות שנבצר ממנו קודם לכן, כמו מכשיר שמיעה או מכשיר שמאפשר תבנית הליכה לרגל משותקת. כיוון שטווח הפעילות הוא רחב – 10 שעות ביום בממוצע – קריטי שהמכשיר יהיה נוח ללבישה ויעניק תחושה נוחה למשתמש. חשוב שהמטופל יבין את המוצר בקלות ולא יחשוש להפעיל אותו. אם יש צוותים רפואיים המעורבים בתפעול המכשיר, עליהם להקדיש מינימום זמן לתפעולו, כיוון שתשומת ליבם חייבת להיות מוקדשת לתוצאות שהמכשיר מודד ולא למדידה עצמה. על המעצב להעניק לכל אלה פתרונות".

שדות: "עבור מוצרים הנמצאים בשימוש אצל רופאים וצוותים, ההתייחסות היא בראש וראשונה לטכנולוגיה של המכשיר. היא זו אשר נותנת את הערך המוסף, ותפקידי כמעצב הוא לדאוג לשימוש נוח מצד הצוות ולזמן הסתגלות קצר ככל האפשר למכשיר".

כאן המקום להזכיר כי מכשירים רפואיים הנמצאים בשימוש חייבים להיות עמידים, חזקים ולא שבירים, וכי קריטריון לא פחות חשוב הוא הדיוק המקסימלי שלהם. בר-אור: "הדיוק הוא במילימטרים. צריך להבין שמדובר באתגר עיצובי גדול מאוד, ואתה חייב כמעצב לתת פיתרון למכשיר שמתאים לטווח רחב מאוד של אנשים: גבוהים, נמוכים, שמנים, רזים, מבלי לוותר על הדיוק".

סמל סטטוס חברתי
אולם לצד הפונקציונאליות, למכשיר רפואי ישנם גם אספקטים פסיכולוגיים. "חשוב שמטופל שמגיע לבדיקה לא יחשוש מהתהליך", אומר שדות. "המכשיר חייב לשדר למטופל תחושת ביטחון". ואילו בר-אור מוסיף כי למכשיר רפואי אישי יש גם תפקיד נילווה של העצמה חברתית. "חשוב שהאנשים המשתמשים במכשיר ירגישו נוח להיראות איתו ברחוב, להיחשף בחברה. התפיסה שלי היא שהמכשיר צריך לשמש את המשתמש בדיוק כמו ציוד ספורט לספורטאי. עיצוב מדויק, מכוון ואיכותי של מכשיר, יכול להעצים את האדם ואת יכולותיו".

התחושה והמראה של המכשיר בסופו של יום, קובעים כיצד ייתפס ב
עיני הלקוח. לדברי בר-אור, על המעצב להקפיד על המגע האנושי. "זוהי האחריות האמיתית שלנו כמעצבים לספק מענה לצרכים האנושיים, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ובמגע נעים ומדויק".

ש: האם יש מאפיינים ייחודיים לעיצוב הרפואי כחול-לבן?
אורי דוד: "מניסיוני, העיצוב הישראלי איננו נחות מהעיצוב הבינלאומי, ולדעתי אף עולה עליו מבחינת היצירתיות, הגמישות המחשבתית ובמיוחד ביכולות התגובה המהירה. למותר לציין שעיצוב בארץ הוא זול יותר, ובקיצור אפקטיבי יותר מבחינת הגוף המפתח מוצרים".
בר-אור: "העיצוב הישראלי בתחום המכשור הרפואי הוא לא גורם משפיע, אבל בהחלט נוכח בזירה הבינלאומית. אנחנו אומנם עדיין נחשבים קטנים, אבל באופן יחסי משמעותיים". 

לערב מעצב כבר בתהליכי הפיתוח
תהליך הפיתוח של מוצרים הוא תהליך מתמשך הכולל שלבים שונים. באיזה שלב משתתף המעצב בתהליך? מממצאי סקר "קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל", אשר בוצע על ידי מינהל מחקר ופיתוח במשרד התמ"ת, עולה כי התחום שבו נמצא שיעור המעורבות הגבוה ביותר (80%) היה קו הייצור. בהשוואה, במחקר ופיתוח הקונספט מעורבים רק 55% מן המעצבים.

אורי דוד מאורידיון סבור שיש מקום מאוד ברור וחד משמעי לשיתוף המעצב התעשייתי כבר בתהליך הפיתוח. "תפקיד הפיתוח הוא לעמת את השיווק מול דרישותיהם ולאמת את התלבטויות הפיתוח מול הפתרונות. רבים עדיין טועים ומשלבים את המעצב בשלבים מאוחרים של התכנון".

"מהנדס יכול לפתח מוצר שעובד", פוסק יונתן בר-אור, "אבל אם הוא לא ישתף בתהליך מעצב תעשייתי, הוא לא יפתח מכשיר ידידותי כיוון שהוא לא מתייחס לגורם האנושי. כאשר מעצב שותף כבר מהשלבים הראשונים של תהליך העבודה, זה מורגש מאוד בתהליך הכולל וגם בתוצאה הסופית. הפיתרון העיצובי יכול לתת מענה פשוט לבעיה מורכבת או לחילופין להציע פתרון שונה לגמרי, הדורש הערכות שונה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסי סיקורל  On 31 במאי 2008 at 6:41 am

    תודה. חסרת כאן.

  • סטודיו לעיצוב תעשייתי  On 24 ביולי 2012 at 10:02 am

    נשמע הגיוני שכאשר מפתחים מוצר חייבים לקחת בחשבון את עיצוב המוצר. המוצר חייב להיות נגיש , קל לשימוש ומושך את העין ללקוח שישתמש בו. לכן עיצוב המוצר חייב להילקח בחשבון כשבאים להמציא מוצר ורוצים למכור אותו בשוק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: