הצינור הראשי עובד, למה לגעת? חסמים בהטמעת קלינטק בארגונים

(ראיון שנערך לצורך מוסף טכנולוגי במסגרת "הארץ מוספים מיוחדים"").

קשה להתעלם מן "הגל הירוק" של השנים האחרונות, הכולל מודעות אקולוגית והתנהלות בת קיימא, ובתרגום לעולם המעשה: טכנולוגיות נקיות, או קלינטק (CleanTech). שורש העניין בכוונות טובות לגבי הסביבה והשמירה עליה, אך לעתים בכוונות אין די. שכן בפני חברה, מוסד או ארגון המעוניינים לבצע הסבה לטכנולוגיה ידידותית יותר לסביבה, עומדים מספר חסמים שאין להקל בהם ראש. עופר בן דב, מנהל תחום אנרגיה וסביבה בחברת אסיף אסטרטגיות, מציין כי בראש ובראשונה צפויה החברה העוברת לטכנולוגיה ירוקה להיתקל בחסם הכלכלי.

"לצערי, לרוב הטכנולוגיות הירוקות יש החזר השקעה יותר ארוך מזה של טכנולוגיות אחרות", אומר בן דב. "בארגונים שהמדיניות הפנימית שלהם גורסת לא להכניס שום אלמנט שאין לו החזר השקעה של שנתיים-שלוש, אין הרבה סיכוי שטכנולוגיות קלינטק ייכנסו לקטגוריה הזו. בעיקר לארגונים יצרניים קשה בדרך כלל להתחבר להכנסת כל חידוש שהוא שעולה כסף – אלא אם כן מדובר במערך ייצור. כי כשאת מכניסה לפעולה קו ייצור חדש, ואת יודעת שיחזיר את ההשקעה עליו תוך 5-6 שנים, מכיוון שזה עסק הליבה, צוות הארגון מקבל את זה ויודע איך להתייחס לזה. זה רעיון הנוגע להשקעה ישירה בייצור, ולכן זה מוכר למערכת קבלת ההחלטות הרגילה של הארגון.

"אבל טכנולוגיית קלינטק היא טכנולוגיה שאינה ייצור; היא אמורה לחסוך עלויות, להוריד צריכת משאבים, אבל אינה מערך הייצור אלא רק מתלבשת עליו. לכן מתקשים להתייחס לזה. כך למשל, בארגון שמייצר צמר גפן, אם מנסים להציע טכנולוגיה שמייעלת את צריכת החשמל של קו הייצור של צמר גפן, התגובה של מנהלי התקציב היא: מה אתה מבלבל את המוח?".

ש: האם אפשר להבין מכך שההתנגדות הנפוצה להטמעת טכנולוגיות ירוקות באות מצד מנהלי הכספים?
"לאו דווקא. ההתנגדות משולבת, וקשורה לא מעט בשמרנות. אם אני כבר מצליח לשכנע את המהנדס הראשי למשל, ברור לי שלצד שאלות כמו 'כמה זה עולה', 'מה נרוויח מזה' ו'כמה זמן זה ייקח', תבוא גם השאלה – איך אני משכנע את איש הכספים שאתה מדבר לעניין. קורה גם ההפך – נגיד שמנהל הכספים מסכים לרעיון, אבל אז בא המהנדס ואומר, 'עזוב… הצינור הראשי עובד, למה לגעת בו?' ואם שניהם כבר מסכימים, גם אז צפויה בירוקרטיה, של מתן האישורים להקמת המתקן".

סיבת התנגדות נוספת, כאובה יותר, להתקנת טכנולוגיות קלינטק, היא עניין ההוצאה המוכרת למס. בכל קו ייצור חדש יש פחת מסוים שהמיסוי מכיר בו, אומר בן דב, בדרך כלל מדובר בפחת של 5-7 שנים. אבל טכנולוגיה שחוסכת אנרגיה יוצרת מצב מוזר מול רשויות המס. "מצד אחד סביר שלא יכירו בה למס כי אינה ייצור", מציין בן דב. "מצד שני היא מורידה את העלויות של חומר דלק שבו הכירו לחברה כהוצאה מלאה לצרכי מס. אז המנהל חושב: גם השקעתי כספים בהוצאה לא מוכרת, וגם הופחתה לי ההוצאה המוכרת. התגובה של אנשי הכספים לזה היא שלילית ביותר, ובצדק".

האם יש סיכוי שהטמעת טכנולוגיות קלינטק תהפוך בישראל להוצאה מוכרת לצרכי מס?
"לשם כך יהיה צורך לשכנע את משרד האוצר להכניס אותן לקטגוריה זו, וזה לא פשוט. אם זה יקרה, הדבר בהחלט יוכל להקל על השיקולים של איש הכספים. מדובר באינטרס של משרד הסביבה, אבל מכיוון שזה משרד לא חזק מספיק, עדיף אם משרד התשתיות או התמ"ת היו נכנסים לזה. כי בסופו של דבר טכנולוגיות קלינטק מספקות תשתיות יותר יעילות ולכן גם מערכת שתעבוד יותר טוב, תהיה יותר תחרותית, תתרום למקומות עבודה חדשים וכולי. יש כאן הרבה אינטרסים של שני המשרדים הללו".

אילו חסמים נוספים אתה רואה בשוק?
"ישנו גם עניין רב של בורות וחוסר ידע, כמו גם חשש מחידושים. הטכנולוגיות הירוקות הן טכנולוגיות צעירות מאוד עדיין, והן צריכות את הארגון הראשון שייתן בהן אמון מספיק כדי לעשות את הפיילוט. הארגונים האחרים תמיד רוצים לראות את הראשון שלקח את הסיכון. תעשייה זה דבר יחסית שמרני ופחות פתוח לחידושים. "גם עידוד של המדינה חסר כאן – לאו דווקא כספי, אלא ברמת התכנון והבנייה. למשל, לתת לפיילוט קלינטק חדשני רישיונות מהירים, להקל את תהליך הקבלה של רישיון עסק ועוד. נכון לעכשיו אין פורמט קבוע של רישיון עסק לקלינטק. דרושה הרבה פתיחות של רשויות התכנון לנסות דברים חדשים, ולא לחכות שמישהו אחר יתגלח על הזקן וינסה את הטכנולוגיה החדשה".

חינוך והסברה למנהלים ודאי יסייעו לעניין זה.
"בהחלט, כדאי להסביר להם בשביל מה הטכנולוגיות האלו טובות, מה ייצא להם מהצלחה של הפיילוט ועוד. לשים דגש על היצירתיות והמוכנות להכניס חידושים. אנחנו באסיף אסטרטגיות עושים את זה באמצעות ימי עיון וכנסים מקצועיים, ומנסים לעודד את מנהלי החברות להיכנס לפיילוטים מעניינים ולסנן אותם לפי המתאימים להם ביותר.

"אגב, לדעתי גם רשויות מקומיות ופארקי תעשייה צריכים לעבוד על חינוך והסברה למנהלים בנושא קלינטק בפרט ושדרוגים טכנולוגיים בכלל. זה מעודד חדשנות, יצירתיות, תחרותית. זו מנטליות שלמה שצריך לקדם. אלה דברים שחסרים בחלק מההכשרות המקצועיות, בעיקר השמרניות והקלאסיות כמו הנדסה למשל, וצריך להכניס גם את ה'פלפל' הזה, כגירוי לחשיבה יצירתית".