שכח אותי אמרת בים לבן

יש אהבות שהן כמו קוץ. יש כאלה שהן צמר גפן. אני חושבת שהתעייפתי מהסוג הראשון.

כן, אני יודעת שצמח הכותנה קוצני הוא. בכל זאת, אם תשאלו אנשים: האם האהבה שלכם היא קוץ או צמר גפן? רובם יידעו לענות. גם אם יהססו לרגע, תוכלו להביט בכפות הידיים שלהם ולהסיק לבד. ואם יסתירו מכם את כפות ידיהם, במילא תדעו שזה קוץ. כי אנשי צמר הגפן לא מסתירים ידיים. הם אפילו יושיטו לכם שני חופנים, כי לא חסר להם. גפן הצמר מתרבה, מטפסת, משגשגת להם, עם כל מבט נינוח שלהם זה בזו.

אהבת צמר גפן לא מרגישה צורך להגדיר את עצמה. היא לא פוחדת להיות רגילה, יומיומית. ריחה ריח כריכים של בוקר וסלט של ערב, כלי מיטה משומשים וסירחון מהשכנים, אז מה.

לקוץ אין ריח. הוא אבד במתקפת חושים. מסוחרר במערבולת זיכרונות. מה נזכור מהאהבה הזו? את הפצע. הוא נשאר חד-פעמי, אדום, פונקט של הפגיעה. כאן היה. כזה. בדיוק אבל בדיוק כזה. לא היה ולא יהיה עוד אחד כזה בדיוק.

לא, לא, רפדוני בצמר גפן בנאלי, תודה ושלום.

 *

בימים אלה אני עוברת ברגע אחד מרפיון מסופק, שליו, לדריכות שרירים, לקפיצים נרתעים בידיים. המעבר הזה מהיר רק בכיוון הלא רצוי. אני חושדת שאני קולטת שנדמה לי שמישהו חושב להיכנס שוב לחיי. אבל אני מתחבאת מפני חזרתו. אני לא רוצה את הקוץ שלך. אל תתקשר אלי, כי בכל פעם כשתרצה לדרוש בשלומי יהדהד ההיעדר, אלף מיליון טריליון הפעמים שבהן לא חשבת עלי כלל. שלום לך, נושא הקוץ, אבל תודה.

 *

כן, חשבתי וחשתי כך בכמה מחזורי רפיון/קפיצים עד שהצלחתי לנסח מסקנה, והיא כואבת, כי היא זהירה ממני. היא שומרת עלי ממני הפוחזת, הבלתי מתחשבת בעצמי, הקופצת למדורות לא לי. ובאין ידיים משגיחות, אני אצטרך לשנן בעצמי לעצמי: תיזהרי לא להישרף, תיזהרי לא להישרף.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יסמין  ביום 17 באוגוסט 2011 בשעה 7:49 pm

    נהדר.
    אלא שגם מן הקוצים בסוף זוכרים את הטוב ושוכחים את הרע. כמה נורא.

    • avivamishmari  ביום 17 באוגוסט 2011 בשעה 8:11 pm

      כזהו מוחנו המתעתע. לכן בין היתר כותבים זיכרונות (ואחרי שנים קוראים אותם מחדש כלא מאמינים).

  • רוני ה.  ביום 17 באוגוסט 2011 בשעה 8:02 pm

    Does it look like a pair of pyjamas,
    Or the ham in a temperance hotel?
    Does its odour remind one of llamas,
    Or has it a comforting smell?
    Is it prickly to touch as a hedge is,
    Or soft as eiderdown fluff?
    Is it sharp or quite smooth at the edges?
    O tell me the truth about love.

    • avivamishmari  ביום 17 באוגוסט 2011 בשעה 8:13 pm

      איזה יופי, תודה! תלית אותי באילנות גבוהים 🙂 (הייתי צריכה לגגל כדי לגלות, כמובן). כבר לפני הספירה התלוננו כל המשוררים שאין חדש תחת השמש.

  • עודד  ביום 17 באוגוסט 2011 בשעה 8:14 pm

    אביבה תודה;

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: