נכון לעכשיו כמעט הכל זהב

נכון לעכשיו כמעט הכל זהב. שתי ציפורי עדן מזמרות משני צדי ראשי, אחת על כל מצח. שני שלדגים לקחנים מופקדים על חזי. נמייה קטנה מתעתעת בשיפולי הבטן. וכל אחת מרגליי פיל הודי, רוצה לומר יציבות. גם כנפי הנשר נמצאות כל הזמן מאחורי גבי ומובילות אותי מתחנת אוטובוס זו לאחרת.

למרות חוסר הנחת המובנה, פתאום כל העיר נשים מזילות מיצים, וכל היום מבטי גברים שאלנים. כל כך פשוט וכל כך מסובך להדביק שני גופים לחתיכה אחת, ושירצו להישאר. ספינת המיאוס והחשק שטה על השדרה, והיושבים בה קוראים בברושור תיירים, ולעתים גם מקבלים תמורה למה ששילמו עליו.

ואני רוצה לנשום לאן שהוא, לספוג ולהספיג כי הרי אני מאוהבת עוד לא ברור במי. אבל כל פתחי האוויר סתומים עכשיו. ויש רק עוד עשרים דקות לפני שהסוכן הסמוי ימשוך בידית השסתום או במצמד של הפתאום.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: