אין מספר כזה חמש

הוי הרעב הנשי החשוף, מיליון פיות פעורים על העור מלחשים גע בי. ואיש צובע אותם באדום וצובע אותם בלבן, צובע אותם באדום וצובע אותם הנה ככה. והוא שואל: אני רואה שיש פה עוד חדר, תמיד גרת פה? תמיד גרת ככה? כן, תמיד גרתי פה, תמיד גרתי ככה, ולפעמים זה התמלא.

קח ספר, קח דיסק, קח יין בכוס של מיץ פטל. המוזיקה פועמת טה-דם, טה-דה, פורשת מרבדים של מגעים קודמים על כל המסדרון. בוא נעבור מתוך החדר אל הארון שמאחוריו, ואפריד ברשותך בין שכבות הרעב, כמו שורות מעילים, כדי להגיע אל האחרונה. אולי נחוצה כאן תשובה מוכנה, שורה תחתונה: סוג הרעב החמישי הוא זה שמציק ביותר.

אבל כידוע אין מספר כזה חמש. אפשר להכפיל ולחלק את הדרכים שבהן אדם אחר אמור למלא אותי, ועדיין תפרפר לי ביד השארית: אחד זוכרים, שניים זוכרים. ובמקרה הזה גם אין שניים, כי מעט אחר כך ערף את ראשו שלו ויצא.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zvika Agmon  On 13 באוקטובר 2011 at 2:05 pm

    הנה, הושבת אותי, וקראתי את דברייך כמה וכמה פעמים: לראות אם אני מבין את הכתוב, את שאת אומרת, ואת שאת לא ממש.

  • לי  On 13 באוקטובר 2011 at 2:44 pm

    וואו
    פיוטי ונפלא ומצמרר
    מכירה את פיונה אפל?
    hunger hurts but starving works when it costs too much to love

  • עודד  On 13 באוקטובר 2011 at 4:10 pm

    אביבה תודה;
    ותודה גם על הרשימה הקודמת.

  • avivamishmari  On 13 באוקטובר 2011 at 4:46 pm

    תודה לכם! וחג שמח.

  • דורית שילה  On 13 באוקטובר 2011 at 6:13 pm

    מדהים
    כמה אישה בטקסט אחד

  • if man is 5, than the devil is 6  On 13 באוקטובר 2011 at 10:44 pm

    מעולה. אחד הפוסטים הכי טובים שלך. השחלות שלי מתפתלות.

    • avivamishmari  On 14 באוקטובר 2011 at 6:33 am

      או! הנה אתה. יישר אותן ופתח יומן.

      • מכנסיים ממשי, רחבת ריקודים  On 14 באוקטובר 2011 at 7:25 am

        באתי, יישרתי, פתחתי

  • מיכל  On 14 באוקטובר 2011 at 10:18 am

    זה ממש טוב אביבה. ואם קוראים שוב מגיעים לאותה המסקנה 🙂

  • מיכל  On 14 באוקטובר 2011 at 10:19 am

    שוב נפלתי עם החיוכים הצהוב הזה.. :]

    • avivamishmari  On 14 באוקטובר 2011 at 10:41 am

      …אבל טוב שבדקת שוב בכל מקרה (דמייני חיוך כאן). ותודה!

  • לואיז  On 14 באוקטובר 2011 at 3:44 pm

    התנשמתי בעליה. השניה.

    • avivamishmari  On 14 באוקטובר 2011 at 6:50 pm

      קחי עוד אוויר, זה בחינם 🙂 ותודה.

      • לואיז  On 14 באוקטובר 2011 at 7:21 pm

        אה, דילריתאוויר משופשפת שכמותך. טוענים שהמנה הראשונה היא תמיד בחינם. שמת את אליס בוויטרינה, אני עוד מנסה לעכל את הגמל שלמה בסוף,

  • ענת  On 11 ביולי 2014 at 8:12 pm

    הוי. מה יש להגיד. את הורסת אותי. סליחה על הביטוי הגמלוני הזה לא יוצא לי שום דבר אחר

Trackbacks

  • […] אני אוהבת את מה שיכולת להיות ומצרה על מה שלא יכול היה להיות. בכל זאת, עם מה שהיה פגום כל כך. החסכונות הרגשיים, שלא לשכוח רגע טוב שהיה, והכיסוף הנמשך. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: