אז אני כבר לא אהיה חתולה
נעה מחדר לחדר, נושאת גור בעורפו.
אז אהיה קרנפה. מגיחה מבוץ, נוגחת.
את אותה כפה כבדה שהנחתי קודם, במפגיע
(אתה לא תראה טלוויזיה לפני השינה)
אניח עכשיו אחרת. היא תשטיח כל סימן ישן.
דרכי תקשה. אבל לבי יהיה קל.
.
ואדע כי באה לי זאת.
אבל אהדוף את הזיכרונות.
דרכי תהיה עכשיו מסולעת יותר.
לבי היה קל לרגע
אבל איפה הוא
כותבת מוחקת 
תגובות
יש עוד חיות, את יודעת.
האנתרופולוגים עוד יום אחד יגלו אותן.
ואולי נגזר עלינו לנוד תמיד בין שתיהן, לנסח מחדש מסמכי עקרונות, להפר אותם לפעמים ולהתייסר.
(אני אגב חבר בתנועת להפר בלי להתייסר. בקרוב הסטיקר)
כן כן (סמיילי נאנח), יש מגוון חיות בעולם, וכולנו מסתובבים באותה שמורה זואולוגית עם צמחיית סוואנה. מפלסטיק.
סוואנה?! (מפלסטיק?!) (-:
כל אחד והג'ונגל שלו!
אביבה תודה;
את חיה נהדרת.
🙂