נגיד שאתם נכנסים לאנשים הביתה

נגיד שאתם נכנסים לאנשים הביתה, אל ביתם. מקום בו צפים באוויר, בין חריגי האור, המון שיירים של גזירי הציפורניים, תאי עור מתים, פתיתים משערות ראשם, משקעי סבון שלא נשטף היטב. והם מעורבבים בחלקיקים של ריח המזון שהם נוהגים לאכול, וריח הפסולת, וריח המזון שעדיין לא אכלו ומתבשל בסירים, והם שטים בקצב התנודות המדויקות של הצעקות שצעקו על הילדים ועל עצמם לפני שבאתם. והבלילה השקופה הזו נמסכת אל הספקטרום של גוון עורם ועיניהם, ואל מידת הכובד של אלבומי זיכרונות הנחים בתוך המגירה שכלל לא שמתם לב אליה, והמכים בלבם של המארחים משך כל השיחה. ולכל אלה גם יחד קוראים אווירה.

אז נגיד שאתם נכנסים אליהם הביתה, והם שופתים לכם קומקום ומכינים קפה, ואתם שותים ונושמים אל תוככם את עצמיות האנשים האחרים. אם כל זה נעים לכם אומרים שיש כימיה. לפעמים זה לא נעים ואתם ממהרים לקום ללכת: סליחה, אי אפשר להישאר אפילו רגע. והם סוגרים אחריכם את הדלת והתמהיל הזר נשאר מאחוריכם, כולו איתם, למעט כמה שאריות שתיכף יפוגו, אתם יודעים שתיכף יפוגו ולכן נאנחים בהקלה, אין צורך אפילו לנער את הבגדים. ובמקרה כזה נגיד שמדובר בחוסר התאמה מוחלט.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארנון  On 12 בנובמבר 2011 at 7:18 pm

    אשכרה.
    בתור ילד, כשהיה עובר מולי מישהו שנראה לא נחמד, הייתי עוצר את הנשימה כדי לא לנשום את האויר שמקיף אותו.

    • avivamishmari  On 12 בנובמבר 2011 at 9:07 pm

      זה תקף גם למבוגרים. אבל אתה בטח יודע.

      • ארנון  On 13 בנובמבר 2011 at 9:38 pm

        בודאי.רק שמטעמי פאסון לא הסגרתי.
        אותו פאסון שבגללו גם לא אזכיר ולו ברמז את לשאוף בדיוק כשהיא עוברת.

  • דפנה לוי  On 12 בנובמבר 2011 at 7:25 pm

    להיכנס אל אנשים אחרים הביתה is very much overrated

  • יובל  On 12 בנובמבר 2011 at 8:23 pm

    תחשבי אם כך על זה: בשנה וחצי האחרונה יש לי מדור שמתפרסם פעם בשבועיים ובו אני נכנס לבתים של אנשים אחרים וכותב עליהם – גם על הבית וגם על האדם. וזו חוויה קצת מוזרה כי אני נכנס אליהם הביתה, לכל החדרים, שואל מה יש בארונות, מה ההיסטוריה של החפצים.
    לגמרי לא ברור מאליו.

    • avivamishmari  On 12 בנובמבר 2011 at 9:08 pm

      כלומר, אתה נכנס לנשמה. כמעט כמו לשמור קרקפות 🙂

  • רחל צירין  On 13 בנובמבר 2011 at 5:21 am

    ממש ככה!!!
    אנרגיות של בית אחר! אניאישית לא מתמקדת בצפורניים:-) ושאר שאריות גוף, בדרך כלל מדפי הספרים זוכים ממני למבטים… ותחושת הנוחות או חסרונה קשורות באוויר שמשאירים סביבי ולפעמים הקפה הטוב…:-)

  • עודד  On 13 בנובמבר 2011 at 6:32 am

    אביבה תודה;

  • כרמלה כ. שלומי  On 13 בנובמבר 2011 at 6:43 am

    ככה מרגיש לפעמים גם מי שנכנסים אליו הביתה. הסגת-גבול היא לפעמים תמונת-ראי שכל אחד רואה בה את האחר ולא את עצמו.
    ותמיד נעים לקרוא את הפוסטים שלך

  • avivamishmari  On 13 בנובמבר 2011 at 8:17 am

    תודה רבה, רחל, עודד, כרמלה.

  • אורן כהן  On 13 בנובמבר 2011 at 6:25 pm

    כל כך מדויק. שוב לקחת מצב שכולנו נתקלים בו ויצקת עבורו מילים.
    שורה תחתונה: אם אנחנו מסוגלים לצרוך פסולת של אחרים, הרי שקיימת התאמה. אם לא אז לא.
    עכשיו נותר רק לנסות ולתאר מה קורה אם אחד סבור שקיימת התאמה, והשני מנסה למלט את נפשו. עלבון, תהיה, דחייה ואולי תחילתה של אובססיה של זה שרוצה את הבלתי מושג

  • איילת  On 14 בנובמבר 2011 at 7:34 am

    לא מסכימה עם חוסר ההתאמה. דווקא העצבות הגדולה בכמה שזה אותו דבר אצל כולם כי כל המשפחות מאושרות ואומללות וגו' מצד אחד ומצד שני זה כמו אל ופגי באנדי, כולם כמותם ואף אחד לא רוצה להיות וזה גם לא תמיד כל כך מצחיק אלא רק חצי נחמה שבעצב הזה.

  • avivamishmari  On 14 בנובמבר 2011 at 8:55 am

    תודה אורן! ממש שדה מוקשים, הסיטואציה שתיארת 🙂

    איילת, מעבר להשתקפות של עצמנו, לפעמים (בתים של) אחרים נותנים לנו השראה ולפעמים "מנמיכים" אותנו בצורה שמעלה בנו רצון לברוח.

  • יחי  On 14 בנובמבר 2011 at 2:21 pm

    כמה שזה כך ועוד יותר. בעבודתי אני מגיע לבתים של אנשים, ושוב ושוב, לתקופה ארוכה. הריחות, פינות הבית, האבק, שערות החתול על הכסא, המילים באויר, שברי רמזים, תחושות, ריחות… כך זה מתחיל. לפעמים זה נמשך זמן רב, עד…. שמסיימים את בניית הבית. ולפעמים לא. חוויה.

  • יסמין  On 14 בנובמבר 2011 at 8:56 pm

    אוף, נהדר. אבל חומרי מדי. כי כשנכנסים לאנשים הביתה הביתה מרגישים גם כמה כסף יש להם וכמה נוח להם, אבל גם במה הם מאמינים ומה חשוב להם. וזה לא שוכב אפילו באלבומים, הדברים האלה. וגם לא תמיד מבינים, רק מרגישים. כמה נורא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: