זה הולך בדרך כלל דרך הגוף

זה הולך בדרך כלל דרך הגוף, אבל אם לא תשימו לב זה ימשיך גם בדרכים אחרות. זה ייגלה אליכם מתוך שורה בעיתון או במופעי שמיים רחבים, ממש בצורות העננים, ואם תפטרו אותן בלא כלום הן יחזרו ויגיעו – בחלום, באמצע היום, או בדבר שמישהו יאמר לכם ללא סיבה מיוחדת. זו תהיה בשורה לעצמנו, לא משהו דתי, גם לא תת-הכרתי. ידיעה מנדנדת שאנחנו לא מעוניינים להעמיק בה כרגע. משפט פשוט, כמו: העניין הזה מטריד אותי, או: אני צריכה לנוח. כבר כמה ימים מחכה לי אחד כזה ואני אומרת לו: רגע, עוד מעט, לא עכשיו. הבעיה היא, שיש לו סבלנות.

ובאמת, כששואלים אותי עכשיו מה שלומי אני אומרת: הכל בסדר, אין שום חדש. ומייד מחשידה את עצמי כאילו אני משקרת. אבל אני אומרת אמת, כי עדיין אני ממאנת לקבל כל חדש שהוא, ורק מתנגדת, לא רוצה לא רוצה. ורק רואה את הטרחה שבשינוי. ורק רוצה לנוח מכל הבינוי הזה. לא משנה שכולי כבר על פיגומים, מניחה עוד רמפה, בונה, מתקדמת, מניחה עוד רמפה וסופרת קומה. עדיין לא נתלה השלט, ולכן אין כאן פרויקט קבלני, לא שיפוץ עצמאי, רק שינוי קל במבנה הקירות. כבר לא בטון וטיח אלא משהו רוטט יותר. שתיכף יקבל מרקם של חומר אחר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עודד  On 17 בנובמבר 2011 at 6:12 am

    אביבה תודה;

  • איתי בנר  On 17 בנובמבר 2011 at 11:56 am

    חידתי למדי…

  • avivamishmari  On 17 בנובמבר 2011 at 6:22 pm

    תודה עודד.
    איתי, כשאבין משהו מהחיים שלי בהחלט אכתוב את זה פה. אולי 🙂

    • שירלי קליביצקי  On 17 בנובמבר 2011 at 6:52 pm

      הו, את מה-זה מבינה, אם יורשה לי. מהחיים שלי את מבינה, אז איך לא משלך… מה לעשות שלא כל ההבנות מתנסחות מפורשות. על כל פנים, תודה תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: