זה כן-נכון גברת, זה לא-נכון גברת

אני חושבת שלבשתי שתי גופיות מגרדות אחת על השנייה. בעצם, אני חושבת שענדתי חמישה צמידים יותר מדי. אולי בעצם חוררתי את כל פניי בעגילים זעירים, בטעות. או יצאתי לפגוש בני אדם בלי לזכור להרחיב את לבי. וזה לוחץ. כמו מלחצת פרחים מיובשים זה יושב וממתין. הפעם לא ייצא מזה יופי.

הנהג מבקש שאחליט כבר לאן אני רוצה, המורה שואלת למה אני לא מחזירה צלצול, בעל הדוכן דן איתי בפרטים, זה כן-נכון גברת, זה לא-נכון גברת. כבר לא משנה לי מה נכון, רציתי לומר לו, איכפת לי מה עובד. מה נותן לי כוח, חשק, יופי, אומץ, תום, עדינות, ומה גורם לי לאבד אותם. הם לא פה עכשיו. כוחי תמיד שב אלי לבסוף, אבל בדרך כלל צורתו אחרת והוא נוטה יותר לזעוף. וגם אשמה חוזרת איתו. די.

רציתי לכתוב שאני לא מפחדת ממשלחת מלאכי רעים, אלא מעתיד אפשרי שבו אני חיה תחת הפחד מהם, שבו אני הולכת ומצטמקת פן יגדלו מולי. אם כי ברור שאני פוחדת גם מהם, מתעבת את מהכזבים המרגיעים לעצמי. בכל זאת, קורה שהידיעה הבוטחת של הטוב הופכת לציפייה ריקה. מזה צריך לחשוש עד מאוד. אבל די.

מתחיל עכשיו סגריר של אי ודאות, מה שלכאורה מכריח לרוץ הביתה בגשם, חפויה בעיתון מאולתר. אני דווקא רוצה להמשיך לעמוד מול העננים שיורדים נמוך, מתעבים למים. אני יודעת שאלה מים מחיים. כנראה. וזאת למרות ואולי בגלל העובדה, שכבר ידועה אבל עדיין מתמיהה, שכל הזמן קורים דברים רעים לאנשים טובים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 16 בדצמבר 2011 at 8:48 pm

    משובחת ביותר אביבה. ומה שבסוף? – אפילו אני שמתי לב לכך לאחרונה 🙂

  • נורית  On 16 בדצמבר 2011 at 8:49 pm

    אויש. פוסט מבאס. כתוב מעולה (כמו תמיד) אבל השורה התחתונה… אוי ואבוי.
    (אוי ואבוי, הלהקה מופיעים עוד רבע שעה בת"א, אולי הפרסומות ברדיו משפיעות עלי)

  • מיכל  On 16 בדצמבר 2011 at 8:49 pm

    חלאס עם הצהובים האלו בחיאת – כל פעם אני אוכלתותה אצלך עם זה

  • עודד  On 17 בדצמבר 2011 at 7:36 am

    אביבה תודה;

  • ארנון  On 17 בדצמבר 2011 at 8:44 am

    במקרה הבוקר, ולא לראשונה מאז אני אב לא רק לבנות, עלו בי הירהורי עתיד בו ההמתנה למשלחות מלאכים רעים שלא יבואו הן חלק אינטגרלי מהקפה של הבוקר.

  • avivamishmari  On 17 בדצמבר 2011 at 1:16 pm

    תודה שבאתם. מקווה שהבאסה חלפה. הכל עונתי.

    וארנון, שום מלאכים לא יבואו!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: