השיפט הזה

השיפט הזה, בואו נקרא לו בעברית תנועת המלקחיים של הסיבוב הזמני בשכבת האופי, מה שהתרחש בי היה אחד מסוגי התנועה. הוא לא התפוגג בדיזולב של דמות שהוקרנה על גבי דמות אחרת. הוא לא קרה בנשירה של חלקים. גם לא בהוספת גוונים חדשים. שיפט לכל דבר, בואו נקרא לו בעברית הסבת ההשתנות, או מיסב החטף שבהזזת היד המסוימת, אולי קפיצה איטית ואגבית של הגו מכיוון זה לכיוון אחר. הנשימה הפתאומית של חדוות השינוי, ההיזכרות בקיומן של אפשרויות, היא גם היעתקות האוויר המהירה מפחד. אם כך זה היה שיפט, בוודאי, ובהסתיימו והנה אני רואה את עצמי כמעט אחרת, אמנם עדיין עצמי המוכרת, אבל. כנראה כמו דרך פריסקופ, ומה שחשבתי שהוא זווית צדדית-סודית הפך להיות חתך האמצע. כן, זזתי. זה לא תמיד נעים אבל זה מאוד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: