השיפט הזה

השיפט הזה, בואו נקרא לו בעברית תנועת המלקחיים של הסיבוב הזמני בשכבת האופי, מה שהתרחש בי היה אחד מסוגי התנועה. הוא לא התפוגג בדיזולב של דמות שהוקרנה על גבי דמות אחרת. הוא לא קרה בנשירה של חלקים. גם לא בהוספת גוונים חדשים. שיפט לכל דבר, בואו נקרא לו בעברית הסבת ההשתנות, או מיסב החטף שבהזזת היד המסוימת, אולי קפיצה איטית ואגבית של הגו מכיוון זה לכיוון אחר. הנשימה הפתאומית של חדוות השינוי, ההיזכרות בקיומן של אפשרויות, היא גם היעתקות האוויר המהירה מפחד. אם כך זה היה שיפט, בוודאי, ובהסתיימו והנה אני רואה את עצמי כמעט אחרת, אמנם עדיין עצמי המוכרת, אבל. כנראה כמו דרך פריסקופ, ומה שחשבתי שהוא זווית צדדית-סודית הפך להיות חתך האמצע. כן, זזתי. זה לא תמיד נעים אבל זה מאוד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עודד  On 19 בדצמבר 2011 at 3:22 pm

    אביבה תודה;

  • איריסיה קובליו  On 19 בדצמבר 2011 at 6:53 pm

    אח, יש כמה שיפטים כאלה שאני מייחלת להם!

  • avivamishmari  On 19 בדצמבר 2011 at 8:20 pm

    תודה, עודד.
    איריסיה, במהרה בימינו.

  • ארנון  On 20 בדצמבר 2011 at 9:45 am

    וסליחה מראש על עולם הדימויים הצר,
    לגבי חדוות השינוי,
    כשמסובבים מגנט בתוך סליל, החשמל נוצר כתוצאה מהשינוי בשטף המגנטי שעובר בסליל.
    כשהמגנט לא מסתובב – אין חשמל.

  • avivamishmari  On 30 בדצמבר 2011 at 7:01 pm

    ארנון יקירי, סליחה על האיחור בתגובה, אבל אתה צודק: גם אם לא תרצו, נוע תנוע!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: