גנזתי טקסט

דחסתי עמוק לתוך המגירה של התיקייה של המחשב שעל השולחן ונעלתי. הכנסתי את המפתח לעציץ והשקיתי, שיחליד. הצמח שלח אלי קנוקנות חדשות. זרקתי את העציץ מהמרפסת למטה. עגבניות השרי התנפצו על המדרכה. המפתח שכב בשלולית, מנצנץ. נשפתי עליו חץ מנייר. שפכתי זפת רותחת. קראתי: לך קיבינימט. איש אחד שעבר במדרכה ממול חשב שהתכוונתי אליו. לא, סליחה, לא התכוונתי אליך, נהפוך הוא, אני אשמח שתקרא, רק שחבל על הזמן שלך כי זה סרק, גנזתי טקסט כי הוא היה בפשטות איום ונורא. הוא נכתב ברהיטות, הוא חשף אותי ולמרות זאת נשאר בינוני, כזה נורא הוא היה. אבל האיש כבר המשיך ללכת והמפתח על המדרכת. חריציה קורצים אלי: יש בעולם כל כך הרבה שירה טובה. כל כך הרבה כתיבה טובה. אם תחכי עד סוף הקריצה, תצמידי את הפנים אל הרווח שנוצר, אולי תוכלי לראות את הפתח האמיתי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: