אופטיפוסט. פגמים בקצוות

כמו שהכישוף הטוב הוא חלק מהכישוף הרע

כמו שהעדינות היא חלק מן החמה השפוכה

כך אני הולכת, עם פגמים בקצוות,

עם תינוק המביט במבט שמח,

עם תיקים וסלים וחלפים חדשים,

וכל האי-נחת הסובב סובב,

כמעט אבל לא נופלת מכל המדרגות.

כמו שאני טפילה על המציאות

מנסה לחלוב ממנה דבר לומר, אבל

למי איכפת לשמוע. כמה זה טוב.

כמו שאפשר לעזוב,

לשמוט אחורה בנפילה,

אולי לא קוראים לזה אושר

אבל בטח קוראים לזה הקלה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • chellig חלי גולדנברג  On 16 במרץ 2012 at 6:55 pm

    סופסופ. וגם כתוב בדיוק, כמו שאת יודעת…

  • מירי שחם  On 16 במרץ 2012 at 7:33 pm

    אני יכולה לדמיין את חווה אלברשטיין שרה את זה

    • avivamishmari  On 16 במרץ 2012 at 7:40 pm

      קטונתי. אני אסתפק גם במזמזמת את זה 🙂
      תודה!

  • עודד  On 16 במרץ 2012 at 8:13 pm

    אביבה תודה;
    מאד אכפת לי לשמוע (לקרוא).

  • ויק  On 16 במרץ 2012 at 11:10 pm

    כה מדוייק,
    עכשיו הקלה..

    תודה,
    ויק

  • דפנה לוי  On 17 במרץ 2012 at 6:58 am

    נהדר לשמוט לפעמים, אבל לא מכירה את העדינות שהיא חלק מהחמה השפוכה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: