אופטיפוסט. פגמים בקצוות

כמו שהכישוף הטוב הוא חלק מהכישוף הרע

כמו שהעדינות היא חלק מן החמה השפוכה

כך אני הולכת, עם פגמים בקצוות,

עם תינוק המביט במבט שמח,

עם תיקים וסלים וחלפים חדשים,

וכל האי-נחת הסובב סובב,

כמעט אבל לא נופלת מכל המדרגות.

כמו שאני טפילה על המציאות

מנסה לחלוב ממנה דבר לומר, אבל

למי איכפת לשמוע. כמה זה טוב.

כמו שאפשר לעזוב,

לשמוט אחורה בנפילה,

אולי לא קוראים לזה אושר

אבל בטח קוראים לזה הקלה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

כתוב תגובה לעודד לבטל