החלום הזה הוא ממש עליך.
.
בחלקו הראשון אישה מתרוצצת ביער קק"ל
אני מכירה אותה והיא אותי.
בחלקו האחרון בית קפה שודד לקוחות בחסות תקנות עירוניות.
אני מוחה על המחיר וגם משלמת בשקט
ממתינה לך וגם חומקת ממך
מציעה חיבוק אחרון ומיד עוצרת את הזמן ומצליחה לא להציע
כבר יש לי אומץ לא להציע, אתה יודע?
.
כנראה שאתה יודע. בחלקו השני
אני מחכה לך בסיום שיעור שאתה מלמד
תנועת הקירבה האילמת כשאתה רואה אותי
אתה שואל ואני מאשרת, כן, עדיין.
.
שאר מה שנאמר שם נמחק בעריכה
והסיבה שקמתי מוטרדת
היא שנשאר לי רק לנחש
אל תחמקי מתמימותך, אל תתכחשי לאהבה ההיא
אל תגידי היום לא הייתי באה,
אל תגידי דברים כמו עכשיו אני מפוכחת
גם אחרי שיודעים הכל, אי אפשר בלי מידה של כסילות
אחרת איך תאהבי הלאה.
.
ואולי אתה בכלל הודית שם בהסתרה, בשקר
.
יותר מזה אני באמת לא זוכרת
זכורה לי רק ידו הנשלפת של בעל בית הקפה, תותבת מתכת מגולפת בירקרק ואדום, כמו אצבע של "פסוקו"
המצביעה על דבר שאינו.
כותבת מוחקת 
תגובות
האמת הנגלית בחלומות באופן מדויק וחשוף
תודה, זה נהדר..
תודה מותק, ולילה טוב.
כמו תמיד, התיאור ריאליסטי מאוד.
תודה, ושבת שלום.
אביבית תודה;
ותודה גם על ההפנייה לרשימה. לא מאמין שהחמצתי אותה.
לא יודע איך החמצתי את "תמימותך" במועדו. החמצה של ממש. עכשיו, כיוון שקראתי וגם נהניתי מאוד, אומר: את נהדרת, וכך גם כתיבתך.
רוב תודות, עודד, צביקה! הוחמאתי עד מאוד 🙂