צביטות חימר

תודה שאתה כאן. אני מלטפת אותך בקו רך. הייתי יכולה גם לצבוט, לחפון. לשלוח את החור פנימה, לגשש בתודעה לא-לי ולחזור ושוב. ראשים סמוכים, גולגולת מוביוס שכזו. או שהייתי יכולה גם להוליך זרם בוהן אל בוהן. לשאת אותך מתחת ציפורניי ולהיזכר תמיד. צביטות חימר בנתחים גדולים, בצקיות לחגיגת הגוף. כן, הייתי מערבבת אל תוך מקצפת חלבונים של לב לבי. עוד מעט אתה בא.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On 2 באוקטובר 2012 at 6:23 pm

    יפה מאוד

  • עודד  On 2 באוקטובר 2012 at 9:54 pm

    אביבית תודה;

  • מיכל שטיינר  On 11 באוקטובר 2012 at 10:20 pm

    בא לי לשלוח לכל חברותיי המחמרות. כמעט מתחשק לי בעצמי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: