אבחר בך, רק בך. ובשעה שאבחר בך אבכה בכי גדול. על כל מי שאתה לא הם. אחד נפל מהמצוק וחי ואחד עזב את העבודה. אחד מכסה אותי בשנתי על הספה. אחד ההוא שיתעקש עלי וישקר. ואחד לא-ההוא שיעמיד פנים שהוא לא מרוצה. כל ימיו יעמיד פנים שהוא לא מרוצה. כל ימיו, כמו ההוא שיבשל מתכונים מגיליונות ישנים של עיתונים לחגים. וזה שיחמוד אבל רק יחמוד את בת השכנים. ואותו אחד שלא רוצה להפנים. ומי שיקרא איתי שירה כל הערב. זה לא אתה. אבל מתוך כל הזה וההוא וכולי אני אבחר בך, רק בך, ותהיה לי מנוחה. בינם ובינך, רק אתה. כן, אני לא הופכת את ההבטחה. ולא חוכא ואיטלולא. רק מתוחה, רק מבוכה קלה.
כותבת מוחקת
הבלוג של אביבית משמרי
כותבת מוחקת 
תגובות
תודה, אביבית. מעורר למחשבה. אני חושב…
תודה צביקה, ובוקר טוב!
אביבית תודה;
מקסים.
הרגת אותי
רוב תודות, עודד וימים לבנים! נא לא למות באמצע הפוסטים 🙂
איזה יופי. ולא פחות חשוב – לבחור בנו. זאת שלא מרוצה, זאת שנפלה מהמצוק או זאת שקוראת שירה לפני השינה? מי עכשיו, ובכלל?
שאלות מצוינות שאלת.
מזדהה. מאוד. מותר לקשר לכאן?
היי, את! קול אהוב מן העבר! בוודאי שמותר.
אני קוראת פעם שלישית, ונזכרת בשיר הערש ששרו לי כשהייתי קטנה, והשאיר בי את אותה תחושה:
תודה יקירתי.
טרקבאקים
[…] עשר דקות בכלים שבכיור. ועוד כמה במייל. ושוב בפייסבוק (פוסט חדש נהדר של אביבית משמרי, למשל). צריכה לכתוב אבחון נומרולוגי, […]
[…] 2. אבחר בך, רק בך. […]
[…] משמרי, בגלל העדינות. ובעיקר את הפוסט הזה ימימה עברון, בגלל שהיא מנסחת הורות נפלא, ובמיוחד את […]