הספר הראשון שלי

הודעתי כבר בפייסבוק השבוע, אבל ממתי זה תופס, פייסבוק? ברור שאני מחויבת להודיע גם כאן, בבלוג האישי הוותיק שלי, במקום שבו כל העניין הזה של הכתיבה החוצה התחיל והסתחרר, ונעשה יותר קומוניקטיבי ופחות קומוניקטיבי חליפות, קיבל משובים מיידיים וגם תהודה בטווח הארוך, נכנס ויצא לי מתוך החיים האמיתיים, ובעיקר לימד אותי (דרך עצמי ודרך העיניים שלכם, קוראיי המסורים והמצוינים) איזה עוד דברים אני יכולה לעשות עם חברותיי המילים שלא עשיתי קודם. בהחלט כאן זה התחיל ואני חייבת תודה (בינתיים רק קולקטיבית) לקריאה שלכם, להערות ולעידוד, ולמרחב שפרשתם לי פה לקפיצות הטרמפולינה האישיות האלה.

אם כך, במקום הזה, אני מרגישה בטוחה יחסית, בעצם פה אני הכי בטוחה במרחב הרשת, ועדיין רועד הפופיק לספר לכם – מי יודע, אולי רעידת האדמה הצפויה באזור השבר הסורי אפריקני תתפוס אותנו לפני שזה יקרה? – שספר הפרוזה הראשון שלי, רומן דיסטופי ישראלי, יראה אור בקרוב. זה יקרה אחרי הפסח, בהוצאת "חרגול", ובעריכת אלי הירש הנהדר.

אז הנה סיפרתי, מה פשוט מזה, ועדיין זה עמוק בגבול הקטטוניה, ככה מעבר לגדר שלה ועוד עשרים צעד. אבל כנראה שככה נראית התרגשות. שלומות ונתראה בפוסט הבא.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: