חמש המלצות בלוגים נינוחות

חלי יקירתי המליצה על הבלוג שלי, ואז המליצה עליו גם אסיה חביבתי משכבר הימים, ואחרי ששפעתי תודות לשתיהן, אין לי אלא להעביר את השרביט במשחק הבלוגרים המתגלגל הזה: לבחור חמישה פוסטים שלי שאני אוהבת, ולהמליץ בעצמי על חמישה בלוגים אחרים.

אז הנה חמשת הפוסטים שלי, בחירה קשה ולא מייצגת אך אפשרית (הסדר לא מחייב):

1. למה למה.

2. אבחר בך, רק בך.

3. אופטיפוסט: שוב לנהוג.

4. להיות תמימה אבל לא טיפשה.

5. הסכם.

*

ועכשיו – להמליץ על חמישה בלוגרים. בעיה! איך בוחרים מתוך רשימת המועדפים הארוכה שלי? החלטתי שהקריטריון להמלצה יהיה בעיקר פוסטים ארוכים ונינוחים, בלי תזזיתיות. בלוגים שייקחו אותי לעולם אחר, ואם אפשר שיאריכו בו מעט, שלא אצטרך לחזור כל כך מהר.

אז הנה בחירותי:

* אין בלוגרית נינוחה ומעמיקה ממירי שחם, שמשלבת חוויות של ספרות וקולנוע עם תיאוריה רלוונטית זו ואחרת, קשרים אסוציאטיביים ביניהם והרהורים אישיים המגשרים בין כל אלה בקלות תודעתית משובחת. ראוי להקדיש ביקור ארוך ל"קסם המגושם של שעות אחר הצהריים בפרברים".

* אריק גלסנר הוא ממבקרי הספרות (והתרבות) העשירים, המנומקים ורחבי הדעת ביותר שיש פה. כל פוסט שלו הוא שמחה קטנה (כן, אני הוצאתי ספר לא מזמן, והוא לכאורה מצוי בעמדה לכתוב על ספרי, אך בזאת יסתכם הגילוי הנאות שאין בו מה לגלות בעצם). אם כך, המלצה חמה על "מבקר חופשי" וביקוריו באזורים המרוממים יותר של הספרות.

* היא גרה ביפו אבל לבה בפאריז. תודעתה מדלגת בין תשתיות תל אביביות רעועות של חשמל וביוב, לבין משחקי לשון בצרפתית והרהורים על פערי תרבויות ושיחות עם מוכרי זיתים. מצחיקה, מעמיקה ורומנטית: דורית שילה של "אחרי הספירה".

* הבלוג של יובל (שלא כותב את שם משפחתו) מתאים כמו כפפת מטבח לרשימה הזו. בלוג שלא מפריד בין החומר לרוח, אלא מביא את הארוחה כדרך להתעמק בשיר, ואת השיר כהשראה לרוטב במתכון.  כאן תבשלו כשרוחכם שבעה, ותקראו שירה כשבלוטות הטעם פעילות. "שירה אכילה".

* ולבסוף, כופפתי את התקנון במחטף לילי כדי להכניס הנה את מיכלי – בלוגרית שהפוסטים שלה קצרצרים בדרך כלל, למרבית הצער, אך לא תזזיתיים אלא להפך, קוראים להתבוננות שקטה, לנשימה אטית. יש בהם גם צילומים והתכתבות בין המילה למראה, ויופי בגדול ובקטן. אז הא לכם "סלט מחשבות" של מיכל שטיינר.

תיהנו!