בלי נדר

השנה אמזוג מים חמים על הלב כמו לתה פקעות ורד. זה יהיה עם כל הצרות של פרח רגיל: הקמילה בקצוות והניחוח על סף צחנה מתוקה וההתנגשות בשיחים אחרים. ובכל זאת התחדשות.

אבטל את הרגש והנפש והשכל וכולם יהיו לאחד. אבכה ואצחק מכל נגיעה ולא משנה איפה היא באה. פתחי הגוף ייקשרו זה לזה כמו בכלים שלובים. בתי השחי יפגשו את מוצאות הרגליים והעורף יתרכך אל הבטן ואני אהיה צרור נינוח של חיבוק עצמי תמידי. כל כך מנחמת, כל כך חומלת.

אחר כך אשתרע שוב מותרת וחשופה ואמתין לגשם.

אדע לשיר בקול רם שירים ישנים עם הרדיו באופן שלא עושה לי עצוב. לא כל עבר הוא כאב ולא כל זיכרון מביא קושי.

אפצע את עצמי רק במקומות שזה לא כואב באמת. לא בחרטות ולא בהיעדר. אשמח אל פנים חדשות. אביט כל הזמן בעיניים. אצליח לומר מה שרציתי לומר ולא לאחר מעשה.

לא אשב יותר בצלו של עץ המייפל שנקרא החיים ובמקום זאת אחרוץ את גזעו ואלקק אלקק כמה סירופ שמתחשק. מכל חור יזרום לי טעם אחר ושפתיי יאמרו הודיה. ולו גם תישבר מדי פעם ציפורן.

אבין סוף סוף שאני פשוט כזו, מהסוג של כזאתי עם הזהו, והכל בסדר עם זה. תמיד יהיה אפשר לערער על זה כמובן, ולהשתנות.

אגיד את הכל ישר ופתוח. כמו שאני אומרת עכשיו לכם בלי רמזים. הכל נכון וגלוי ולא יהיה לי מה להסתיר. ומה שלא אומר כבר תבינו לבד כי הגעתם עד סוף הקטע הזה והבנתם הכל ואתם אוהבים אותי כי ראיתם את זה.

אשתדל להספיק את כל אלה, לכל הפחות אשתדל. אני רוצה לזכור אותם כל הזמן. כל שעה שאני חושבת עליהם מביאה עוד תשוקה שלא נתמלאה. אם השנה לא אחשוב עליהם כלל זה יהיה עוד ניצחון קטן. של העולם העצום על העצמי המצמיתה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • avivitmishmari  On 22 בספטמבר 2014 at 12:16 pm

    הקישור (אפשר להקדיש קישורים?) מוקדש כמובן לענת.

  • Edible Poetry / שירה אכילה  On 22 בספטמבר 2014 at 1:21 pm

    נפלא. עשיר, מרגש, חשוף ופתוח. אמן ואמן ושנה טובה.

  • תרצה הכטר  On 22 בספטמבר 2014 at 2:03 pm

    פתיחות יוצאת דופן. מאוד מקורית, כרגיל. שנה טובה ומבורכת!

  • anatlevin12  On 22 בספטמבר 2014 at 7:17 pm

    נראה לי שגם אם לא תעשי שום דבר מאלה, כמו שכתבת בסוף, תהיי פשוט האישה עם הזהו וזהו, זאתי ששולחת חיצים טבולים במייפל או דם, שטסים דרך ארוכה ועד שמגיעים הופכים נוצות קלות מאוד, וככה יכולות לבוא לאחרים הכי קרוב, זה יהיה טוב. שנה טובה, בשבילי את כותבת ואישה וזהו מעולה.

    • avivitmishmari  On 22 בספטמבר 2014 at 7:39 pm

      נראה לי גם. שיישאר פשוט הזהו וזהו… תודה שכתבת, ענת יקרה, ושנה נפלאה לך.

  • rikyc1  On 22 בספטמבר 2014 at 7:26 pm

    כל כך יפה, אביבית, תדר של אמת ושירה כובשת כתבת פה.

    • avivitmishmari  On 22 בספטמבר 2014 at 7:39 pm

      איזה יופי לראות אותך פה, ריקי. ועוד עם מחמאות כאלה. תודה רבה!

  • מירי  On 23 בספטמבר 2014 at 10:17 am

    אם במהלך השנה החדשה אצליח לממש ולו רק אחוז אחד, מה אחוז, פרומיל ממה שכתבת כאן – אהיה מאושרת. מאד יפה לך הטקסט הזה, התחושה שהוא משאיר בפנים דומה למה שמרגישים כשלובשים שמלה לבנה. ושנה טובה, אמן.

    • avivitmishmari  On 23 בספטמבר 2014 at 10:56 am

      הו, הנה עוד קוראת יקרה. מאחלת לך שתממשי את כל זאת פי אלף מונים. שנה טובה גם לך, מירי!

  • mooncatom  On 25 בספטמבר 2014 at 5:22 am

    נהדר.
    (או כמו שאמרה ההיא בסרט ההוא: כזה אני רוצה גם)
    (ואני מודה, שהקטע עם הבתי שחי שיפגשו את מוצאות הרגליים?
    קרע אותי. לא יכולתי שלא לדמיין את זה. גדול.)
    שנה הכי טובה אביבית.

    • avivitmishmari  On 25 בספטמבר 2014 at 10:37 am

      גדול גדול, אבל לכי תשתחררי אחר כך 🙂 תודה רבה מיכלי, ושנה נפלאה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: