בלי נדר

השנה אמזוג מים חמים על הלב כמו לתה פקעות ורד. זה יהיה עם כל הצרות של פרח רגיל: הקמילה בקצוות והניחוח על סף צחנה מתוקה וההתנגשות בשיחים אחרים. ובכל זאת התחדשות.

אבטל את הרגש והנפש והשכל וכולם יהיו לאחד. אבכה ואצחק מכל נגיעה ולא משנה איפה היא באה. פתחי הגוף ייקשרו זה לזה כמו בכלים שלובים. בתי השחי יפגשו את מוצאות הרגליים והעורף יתרכך אל הבטן ואני אהיה צרור נינוח של חיבוק עצמי תמידי. כל כך מנחמת, כל כך חומלת.

אחר כך אשתרע שוב מותרת וחשופה ואמתין לגשם.

אדע לשיר בקול רם שירים ישנים עם הרדיו באופן שלא עושה לי עצוב. לא כל עבר הוא כאב ולא כל זיכרון מביא קושי.

אפצע את עצמי רק במקומות שזה לא כואב באמת. לא בחרטות ולא בהיעדר. אשמח אל פנים חדשות. אביט כל הזמן בעיניים. אצליח לומר מה שרציתי לומר ולא לאחר מעשה.

לא אשב יותר בצלו של עץ המייפל שנקרא החיים ובמקום זאת אחרוץ את גזעו ואלקק אלקק כמה סירופ שמתחשק. מכל חור יזרום לי טעם אחר ושפתיי יאמרו הודיה. ולו גם תישבר מדי פעם ציפורן.

אבין סוף סוף שאני פשוט כזו, מהסוג של כזאתי עם הזהו, והכל בסדר עם זה. תמיד יהיה אפשר לערער על זה כמובן, ולהשתנות.

אגיד את הכל ישר ופתוח. כמו שאני אומרת עכשיו לכם בלי רמזים. הכל נכון וגלוי ולא יהיה לי מה להסתיר. ומה שלא אומר כבר תבינו לבד כי הגעתם עד סוף הקטע הזה והבנתם הכל ואתם אוהבים אותי כי ראיתם את זה.

אשתדל להספיק את כל אלה, לכל הפחות אשתדל. אני רוצה לזכור אותם כל הזמן. כל שעה שאני חושבת עליהם מביאה עוד תשוקה שלא נתמלאה. אם השנה לא אחשוב עליהם כלל זה יהיה עוד ניצחון קטן. של העולם העצום על העצמי המצמיתה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • avivitmishmari  ביום 22 בספטמבר 2014 בשעה 12:16 pm

    הקישור (אפשר להקדיש קישורים?) מוקדש כמובן לענת.

  • Edible Poetry / שירה אכילה  ביום 22 בספטמבר 2014 בשעה 1:21 pm

    נפלא. עשיר, מרגש, חשוף ופתוח. אמן ואמן ושנה טובה.

  • תרצה הכטר  ביום 22 בספטמבר 2014 בשעה 2:03 pm

    פתיחות יוצאת דופן. מאוד מקורית, כרגיל. שנה טובה ומבורכת!

  • anatlevin12  ביום 22 בספטמבר 2014 בשעה 7:17 pm

    נראה לי שגם אם לא תעשי שום דבר מאלה, כמו שכתבת בסוף, תהיי פשוט האישה עם הזהו וזהו, זאתי ששולחת חיצים טבולים במייפל או דם, שטסים דרך ארוכה ועד שמגיעים הופכים נוצות קלות מאוד, וככה יכולות לבוא לאחרים הכי קרוב, זה יהיה טוב. שנה טובה, בשבילי את כותבת ואישה וזהו מעולה.

  • rikyc1  ביום 22 בספטמבר 2014 בשעה 7:26 pm

    כל כך יפה, אביבית, תדר של אמת ושירה כובשת כתבת פה.

  • מירי  ביום 23 בספטמבר 2014 בשעה 10:17 am

    אם במהלך השנה החדשה אצליח לממש ולו רק אחוז אחד, מה אחוז, פרומיל ממה שכתבת כאן – אהיה מאושרת. מאד יפה לך הטקסט הזה, התחושה שהוא משאיר בפנים דומה למה שמרגישים כשלובשים שמלה לבנה. ושנה טובה, אמן.

    • avivitmishmari  ביום 23 בספטמבר 2014 בשעה 10:56 am

      הו, הנה עוד קוראת יקרה. מאחלת לך שתממשי את כל זאת פי אלף מונים. שנה טובה גם לך, מירי!

  • mooncatom  ביום 25 בספטמבר 2014 בשעה 5:22 am

    נהדר.
    (או כמו שאמרה ההיא בסרט ההוא: כזה אני רוצה גם)
    (ואני מודה, שהקטע עם הבתי שחי שיפגשו את מוצאות הרגליים?
    קרע אותי. לא יכולתי שלא לדמיין את זה. גדול.)
    שנה הכי טובה אביבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: