מה נחת עלי

שוב שלום לכם. ראשית אגש לשלב השאלה הזהה: אז מה הסיפור עם הספר הדיגיטלי הזה? קודם הוצאתי רומן רגיל בהוצאה רגילה ועכשיו מגיע קובץ טקסטים אישיים בהוצאה דיגיטלית.

הטקסטים שמרכיבים את "הנפש קמה באמצע הלילה" כבר היו אצלי כמה שנים, כידוע לקוראי הבלוג הוותיקים. במקביל הצטברו אצלי סיפורים קונבנציונליים יותר, שגם כן ממתינים לתורם לצאת לאור. יכולתי להמתין עד שמצב השוק האיום ישתפר, עד שהמו"לים יוכלו להוציא בשמחה גם טקסטים אישיים ופחות מסחריים, להוציא ספר מודפס בהוצאה עצמית, או סתם לא להוציא ולסדר כך שכתב היד יתגלה בשנת 2079. אבל כפי שאתם רואים, נמאס לי לחכות. יש לי דודה אהובה שתמיד מגיעה לבקר עם המון בונבוניירות ומתנות. שואלת כל אחד בנפרד מה שלומו, מבקשת קפה ולא שותה, ואחרי רבע שעה מכריזה: טוב, שמחתי לראות אתכם, אני צריכה לזוז. אז אם צריך תירוץ, זה גנטי – אין לי סבלנות.

עדיין נשמרת לי האפשרות להוציא את הספר מודפס, ואולי זה יקרה פעם. כאמור, יש דברים אחרים לעסוק בהם. ונאה לי ההתנסות החדשה הזו בפורמט העתידני. בינתיים, אולי אף פעם לא קראתם ספר דיגיטלי, אז דעו לכם שזה לא כזה מסובך. אחרי חוסר נחת טכני שנמשך רגע, פתאום עולם שלם ורענן נפתח בפניכם. כמו לצאת מרופא שיניים עם סתימה חדשה ולקנות ארטיק. באמת, תענוג (כאן יש עוד טעימות מהספר. ואגב, גיליתי לאחרונה שלגוגל כרום יש תוסף דפדפן לקריאה דיגיטלית בשם Readium ואתו זה כבר עוד יותר קל).

או, אני רואה שלתת עצות זה הכי קל. הנה עוד אחת, שקשורה לסבלנות מהפסקה למעלה: האיזון בין סבלנות ורעב צריך להישמר אצל כל כותב. סבלנות, כדי ללטש עד הסוף, לדעת שזה גמור, להמתין לתשובות, לחכות להשקה, לביקורות, להתחבר שוב לעצמך למרות כל מה שאמרו עליך. רעב, כדי שתישאר הסיבה הראשונית לכתוב, ההצקה שחייבת להיפתר, שסותרת כל סבלנות שהיא. אישית, רוב הזמן אני מורחת משהו בסנדוויץ' וממשיכה עם הכתיבה. חורף נעים לכם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • chellig  On 19 בפברואר 2015 at 11:22 am

    נחמדה את.

  • אורן כהן  On 19 בפברואר 2015 at 11:38 am

    קצת לא נעים לי לקלקל, אבל רק שההצקה לא תיפתר. ככה, שתמשיכי לכתוב

  • avivitmishmari  On 19 בפברואר 2015 at 12:24 pm

    תודה, חלי ואורן! כייף שבאתם.

  • מירי  On 19 בפברואר 2015 at 1:27 pm

    טקסטים אישיים שכתובים היטב הם סוגה עילית בעיניי. דווקא בשנים האחרונות התחום הזה זוכה לפריחה, טוב אולי עוד לא ממש פריחה אבל ביצבוץ, בהחלט. ואני מקווה שיימצאו המו"לים האמיצים שימשיכו להוציא גם ספרים כאלו, כי טקסטים אישיים הם טקסטים שחוזרים אליהם. ובמקביל אני מקווה שהפורמט הדיגיטלי יתפוס תאוצה, כי זה הרבה יותר זול והרבה יותר זמין, ואפרופו חסרי סבלנות – מה יותר מספק מלהזמין טקסט בלחיצת כפתור, והופ הוא מגיע לידיים? בהצלחה.

    • avivitmishmari  On 19 בפברואר 2015 at 2:35 pm

      שותפה לתקווה שלך, יקירתי, ואני מקווה שלא תהיה בת שנות אלפיים. תודה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: