דברי מתיקה. פרחי נייר

לא שיש לי זמן מיותר. למען האמת, אני עומדת לקרוס מרוב מטלות פרוזאיות שאת חלקן דחיתי מרוב לחץ ועכשיו אני בלחץ מהדחיות. אבל כמו מי שהתהפכה עליו רפסודה ופתאום בא קיסם ועוזר לו לצוף, גיליתי שלפעמים עוזר לשים את כל העומס הזה בפרופורציה ולהתעסק בקטנות. כמו למשל, נניח, לכתוב כאן על אחד הספרים שקראתי לאחרונה. אפילו לא החשוב שבהם. "דברי מתיקה" של איאן מקיואן.

*

אני לא מחסידיו המושבעים. יותר מדי טרגדיות יש אצלו, ואני אוהבת לבחור לי את הטרגדיות בקפידה ולא לזרוק אותן על כל החלטה מטופשת של דמות שלא חיבבתי. תהפוכות גורל לא מבזבזים סתם כך! בהתאם, הספר היחיד של מקיואן שאהבתי עד עתה היה "סולאר", בעיקר בגלל הבדיחות על גרגרנות וסביאה. לכן הופתעתי לגלות שאני נהנית מאוד מ"דברי מתיקה". כבר נכתב על הספר לא מעט, על עלילתו ופיתוליו, כולל הירידה המשובחת לפרטי פרטים בתיאור הזמן והמקום. אז בזה לא אחדש כאן.

אחרי שסגרתי את הספר שאלתי: האם זה מה שהוא חושב על אהבה? בכל מערכות היחסים שבספר, בני הזוג נפגשו והתקרבו זה לזה דרך עיסוקם ומתוקף תפקידם (יוצא הדופן הוא שידוך שהוסכם בין משפחות ואינו מחזיק מעמד). מערכת היחסים המרכזית ברומן היא בין שניים שעיסוקם חשוב להם יותר ממערכת היחסים, והם מנצלים זה את זה בציניות מוחלטת – זו ממלאת את מחויבויות המשרד שלה וזה חייב לשמור על מעמדו הספרותי. אין שום ספק שהמחויבויות הרשמיות קודמות לקרבה של ממש. כן, יש גם אהבה ביניהם, אבל מה זאת אהבה? בספר הזה היא רגש מלהיב שדורש מנה זוגית של שמפניה וצדפות, אבל אין בו כל שימוש או תועלת, הוא תחביב יקר. אמנם הוא מסחרר את ראש הגיבורים מדי פעם, אבל לא גורם לחייהם לסטות מן המסלול. שני הצדדים בסיפור האהבה עורכים מניפולציות זה בזה, משתמשים בחשאי ובאופן מתוכנן בכוחות הנפש זה של זה. ברגע שהם הופכים מודעים לרמת המניפולטיביות של הצד השני, התשוקה אף עולה ומתלקחת לכדי שיא. כי זו אהבה אולטרא-מודרנית, שנסוגה מפני הצורך המעשי והקסם הקפיטליסטי ומבינה את כוחו. כל זה גורם לספר להיות רומנטי מאוד וציני מאוד בעת ובעונה אחת, וגם זה כנראה הישג לא מבוטל.

השוו למקרה הפוך, כמו למשל "דקלי הפרא" של פוקנר, שם האהבה מנסה ככל יכולתה לחמוק מהמגבלות של כסף, עבודה ומחויבות חברתית ומשפחתית. כל מניפולציה שמתבצעת שם נמדדת רק במידת היכולת שלה לתחזק את האהבה. אמנם גם שם היא לא מצליחה להישאר בחיים.

מהאהבה האינטרסנטית של "דברי מתיקה" נשאר לבסוף רומן מפתח מעניין. ב"דקלי הפרא" נשאר רק הזיכרון שנושא אדם בודד (לא משנה מה עושים בו: באחד משני הסיפורים השזורים ברומן, אחד הגיבורים שותק בבדידות את הזיכרון שלו, נושא אותו בבשרו; השני מספר אותו לחבריו עם כל הפרטים האפשריים ובטקס גדול). בקיצור, אומרים לכם גם מקיואן וגם פוקנר, הכל עובר ונשארים רק הסיפורים. הם תמיד יהיו חשובים וזכירים מאתנו.

*

אז איפה היינו. אה, כן – בעיסוק בקטנות. במרפסת יש לנו צמח אחד עלום שם, ייחור שקטפנו איפשהו והשרשנו, ומסתכם בגבעול ארוך אחד. כל הקיץ היה מוציא בהפתעה פרח ורדרד אחד על קצה קצהו. נותן לו להחזיק מעמד יממה וחצי, שלושים ושש שעות, ליבול וליפול. כל כך דק ונידף היה, דמוי נייר, שהרוח בעצמה היתה גורפת אותו מן הצמח למטה שלוש קומות. והנה בא החורף וירדו הגשמים, העציץ מוצף מים, אדמתו כבר בוצית והוא מרגיש נפלא מאי פעם. עוד ועוד גבעולים התחזקו בו, ועל אחד מהם עומדים להווריד שני פרחים ולא אחד. שלושה ימים אני אומרת לעצמי: תיכף יפרחו ויפלו. אבל הם אוספים כוח, עדיין רק ניצנים, וכשיפרחו צבעם יהיה כנראה עז מתמיד.

ממש עכשיו, בעוד אני רועדת מקור על המרפסת, בסוודר וגרביים, סועדת את רוחי ביין לבן וטבק מגולגל ושואלת מה רציתי לומר, האורגניזם הזה עולה כפורח. לו היה לי מעט יותר זמן הייתי מקרבת אליו את הכיסא לצפות בהיפתחות האטית, שלא להחמיץ את הרגע. או שהייתי מבצעת בו חתך אורך ומחפשת את העלי. או טובלת אותו בכוס תה לפני שיעוף וייעלם ושותה את המים. אבל אני מאוד עסוקה כפי שנעים לי לחשוב. ואני יודעת שהוא מהתל בי: כשלא אסתכל הוא פתאום יעמוד בפתיחה מלאה ותתחיל הספירה לאחור.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורן כהן  On 27 באוקטובר 2015 at 10:28 am

    אפשר תמונות של הצמח עלום השם?

  • עודד  On 27 באוקטובר 2015 at 12:43 pm

    אביבית תודה;

  • תמר בן יוסף  On 27 באוקטובר 2015 at 4:06 pm

    קראתי ספר אחד (כפרה) של איאן מקיואן, ואיך שהוא הסיפור בינינו נגמר בזה. הכל מאד דרמטי, ולא נורא מעניין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: