מגדלור. נוצות

מגדלור

כל הבית נם ומתנשם מתוך חלום, בנדנוד הקצוב, ורק מגדלור המודם שומר עלינו. שלוש נורותיו זורחות בירוק ומבטיחות שגם מה שמוגף ומסוגר ייפתח פעם שוב. הוא לא יכבה, הוא לא יכבה, והברז סגור והעץ חדל בקיץ לחבוט בחלון. כשקמים צריך לבדוק דבר ראשון אם יש מי ששוכב על צוקי השידה בחדר הכניסה, תשוש וממתין. וכמה נורות דולקות, שתיים שלוש. לא נטרפנו. הרישום בספר הרשמי, לא חסר בו אף בוקר. הרישום בספר הסודי, אותיותיו קטנות והולכות – אוזל המקום הפנוי על בית החזה.

 

נוצות

אני לא מבינה למה תמיד מדברים על הייאוש השקט. ייאושי שלי רץ ברחובות בתחתונים, נוצות לראשו, וזועק "הווואאווו!". ובכל זאת בדרך כלל שואלים אותו בנימוס, בחנויות וברשויות, אם הוא צריך עוד משהו. תודה שלימדת אותי להשיב מענה רך, כתבה לי נציגה של תאגיד. השבתי לה אותו הדבר בדיוק.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • theonefromkovna  On 9 ביוני 2016 at 5:47 pm

    תודה לייאושך, אביבית יקרה, המאושש בנוצות אשר לראשו, את גלֵי האבל והזעם והדיכאון שלי, כאשר בא להם לעשות קאם-בק [על אף ולמרות המוחים כנגדם: "נו, והרי כבר הבטחת שעבר לך?"]. והנה בא הפוסט שלך ונותן ואלידציה [אףכי לא בשום 'מענה רך'. מה-רך-מה. אצל הליטבקים איןשום רך. אנשים קשים הננו].
    אבל למרות הכל – לוּ יתרחב [מחדש?] בית החזה. לוּ יגיע אוויר צח, חמצן, אור מֵאיר – גם לספר הסודי. בעיקר לספר הסודי.

    • Avivit Mishmari  On 9 ביוני 2016 at 6:01 pm

      ותודה לך, א.ש.א יקרה, על שקראת ועל איחולייך. הכל עוד יעבור, וגם יישאר במקומו כמה שיישאר, וזה בסדר. חמצן, אור ומים… כן, אפילו כוס מים לא הגישו לי פה. אז בכלל טוב שבאת.

      • theonefromkovna  On 9 ביוני 2016 at 6:15 pm

        תיכףוּמייד שיגישו מים פה, כן?! [בשבילי עם 2 קוביות קרח, תודה. ותשאלו את אביבית אם היא רצוה פרוסת לימון בכוס שלה, כי אני – לא]

  • אלקון שרית  On 10 ביוני 2016 at 8:08 am

    אפרופו יאוש: "היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים, היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות, היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות, היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים, היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של יאוש, הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי, גן העדן ציפה לכולנו, או היפוכו הגמור….." דיקנס. בין שתי ערים. 1859. מנסח את ייאושי שלי בדיוק מפליא.
    גם את יאושך שלך, על פי הנוצות אני אוהבת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: