"תדמייני שאת כוכבת". ספר שירים חדש לשולמית אפפל

לפני כך-וכך שנים, כשהייתי נערה, ישבתי לצפות בתכנית אירוח של שישי בערב. התארחה שם משוררת, שמן הסתם ביקשו ממנה ליח"צן את עצמה בשעות צפיית השיא. היא סיפרה על שינויים אישיים מאוד שעברה בחייה, חשפה מקום כאוב בזהירות רבה. רבקה מיכאלי רכנה לעברה וניסתה להקשות בשאלה פולשנית אחת יותר מדי. "נו באמת", אמרה לה המשוררת בקול שקט. "תפסיקי עם זה".

עברו כאמור שנים, ולא שכחתי שזו היתה שולמית אפפל. מאז גדלתי והצלחתי להתוודע קצת אל המשוררת הנהדרת הזו, שהיא גם גדולה מהחיים וגם מצחיקה מאוד, ואני חוסכת כאן במילות תואר נוספות כי אחרת היא לא תרצה יותר לנסוע אתי לקנות חומוס. מה שקרה במהלך ההיכרות הזו הוא, ששולמית בחרה בי להוציא את ספר השירים השביעי וטורף המנוחה שלה, "תדמייני שאת כוכבת". ספר שיוצא ממש עכשיו ממכונות הדפוס.

למה להמשיך להתלעלע? אעתיק כאן את השורות הראשונות מן הקומוניקט שיצא השבוע:

הוצאת פטל שמחה להכריז על הוצאתו לאור של ספר שירים חדש למשוררת שולמית אפפל.
אפפל היא משוררת ותיקה, מוערכת ועטורת פרסים, שהוציאה שישה ספרי שירה והעלתה מחזה אחד.
הספר החדש מכיל שירים ושירים בפרוזה, העוסקים באופן בלתי מתפשר בנושאים כמו העבר המשפחתי, ילדות שעמדה בסימן הגירה ופליטות, יחסים בין המינים שרב בהם הזר על הקרוב, וכן ההווה הישראלי האורבני קשה היום. כל זאת בשפה עזה ומזוקקת, שסוד כוחה בצמצומה.

עוד פרטים – כאן, כולל אפשרות לרכישה במחיר מיוחד (רק עד שיגיע לחנויות! בהמשך תהיה גם גרסה דיגיטלית בבוקסילה).

קיץ קריר לכם, ושמחת ההתחדשות.

 

*

מתוך "תדמייני שאת כוכבת":

קרפיון

בַּת עֶשֶׂר הִיא הוֹלֶכֶת לִקְנוֹת קַרְפְּיוֹן בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי וּמִתְיַדֶּדֶת

עִם הַמִּדְרָכוֹת. הִיא סוֹפֶרֶת אֶת הַמִּרְצָפוֹת הַגְּדוֹלוֹת וּמַכִּירָה כָּל אַחַת

מֵהֶן וּמַקְפִּידָה לֹא לְהִתָּקֵל בְּאֵלֶּה שֶׁהִתְרוֹמְמוּ סְבִיב עֲצֵי הַפִיקוּס.

הִיא עֲדַיִן לֹא קוֹרֵאת כָּל כָּךְ טוֹב וְהוֹלֶכֶת לַסִּפְרִיָּה וּמְבִיאָה לְאָבִיהָ

בְּכָל כַּמָּה יָמִים שְׁנֵי סְפָרִים כְּבֵדִים. הִיא שׂוֹנֵאת אֶת זֶה וְגַם אֶת אָבִיהָ.

הַדֶּרֶךְ לַסִּפְרִיָּה מְעַט יוֹתֵר אֲרֻכָּה מֵהַדֶּרֶךְ לַחֲנוּת הַדָּגִים אֲבָל הִיא מַעֲדִיפָה

לַחְזֹר הַבַּיְתָה עִם קַרְפְּיוֹן וְלֹא עִם סְפָרִים. אָבִיהָ קוֹרֵא הַרְבֵּה וּמַהֵר וְאִמָּהּ

מִסְתַּפֶּקֶת בְּעִתּוֹן. אָבִיהָ גַּם שׁוֹתֶה אֶסְפְּרֶסוֹ קָצָר שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהָבִיא לוֹ

מֵהַמִּסְעָדָה שֶׁל גְּבֶרֶת שַׁפִּירָא וְגַם אֶת זֶה הִיא שׂוֹנֵאת. הִיא יַלְדָּה טוֹבָה לֹא

מִתְמָרֶדֶת וּבְקָרוֹב יֵעָלְמוּ אֲחוֹתָהּ וְיֵעָלְמוּ הוֹרֶיהָ. כְּשֶׁזֶּה יִקְרֶה הִיא תִּלָּכֵד

בְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת שְׁתִיקָה

 

 

Comments are closed, but you can leave a trackback: Trackback URL.
%d בלוגרים אהבו את זה: