חבילה עוברת

פיצי נפגש עם מיצי, משחקים. פיצי מקיא.

מיצי נדבק. מקיא.

מיצי מבריא, נפגש עם פריצי, משחקים.

פריצי נדבק. מקיא.

פריצי מבריא, נפגש עם שמיצי, משחקים.

שמיצי נדבק. מקיא.

שמיצי מבריא, נפגש עם גיצי, משחקים.

גיצי נדבק. מקיא.

אמא של גיצי כועסת על אמא של שמיצי. ככה עושים?

אמא של שמיצי כועסת על אמא של פריצי. ככה מדביקים?

אמא של פריצי כועסת על אמא של מיצי. מה זה הדבר הזה?

אמא של מיצי כועסת על אמא של פיצי. מה אשם הילד?

לא לא לא, הילד לא אשם.

רק הווירוס, כן. רק הוא, רק הוא אשם.

יאללה למלא דו"חות

 
את המאמר הבא ממש לא אני כתבתי, אלא יועץ המיסוי עו"ד משה שקל, והוא פורסם לראשונה במגזין "עושים חשבון" ומובא ברשות המוציאים לאור.
למה הוא פה? כי הוא מחדש לי: בניגוד למקובל לחשוב, הכרה לצורכי מס בהוצאות על מטפלת אינה הישג שצריך להגיע אליו, אלא ברירת המחדל מתוקף החוק הקיים, המשתמעת מרוח החוק. אין צורך, אומר שקל, במאבק ציבורי – החוק לצד האמהות העובדות, כל עוד לא נפסק אחרת בשום תקדים. לכן, לכו תצהירו (בהנחה שהמטפלת שלכם לא תתעקש לעבוד שחור), וזהו.

* * *
בימים אלו אנו עדים לתוכנית "מהפכנית", אותה מנסה שר האוצר להנהיג בדמות פיילוט, אשר יתיר את הוצאות הטיפול בילדים לחלק מהאוכלוסייה. האם באמת מדובר במהפכה של ממש, או שמא מדובר בניסיון האוצר לשלול מהציבור זכות אשר מגיעה לו מכוח חוק?

לדידנו, הוצאות הטיפול בילדים הינן הוצאות מוכרות לצורכי מס במסגרת הדין הקיים. אין צורך בשינוי חקיקה ו/או ב"תוכניות מהפכניות" מצד האוצר, ונבהיר:

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי על מנת שהוצאה תוכר לצורכי מס, עליה להיות כזאת ש"הוצאה לצורך ייצור ההכנסה בשנת המס ולשם כך בלבד". בנוסף, על ההוצאה להיות "פירותית", משמע לצורך שמירה על הקיים ולא לשם יצירת יתרון מתמיד, המשתלבת אינצידנטלית עם הכנסת הנישום. כמו כן, פקודת מס הכנסה אוסרת על ניכוי הוצאות פרטיות.

סיווג ההוצאות הקשורות בטיפול בילדים על ידי רשויות המס כ"הוצאה פרטית", כפי שנעשה כיום – הוא מוטעה מיסודו וגורם עוול גדול לנישומים במשפחה בה שני בני הזוג עובדים. הרי על מנת שתתאפשר עבודתם, ההורים נושאים בהוצאה מיוחדת – הוצאות ההשגחה. ההורים אינם יכולים לבצע עבודתם כאשר ילדיהם מתלווים אליהם, ועל כן נאלצים לשכור שירותי מטפלת/מעון בשעות עבודתם. הוצאות אלו הינן כורח ולא מותרות, שהרי בלעדיהן אחד ההורים (בדרך כלל האם) אינו יכול לצאת לעבוד ולהפיק הכנסה.

מסגרות ההשגחה מאפשרות לאם לעבוד במשרה מלאה, ולייצר הכנסה המגיעה לסף מס. הוצאות ההשגחה אינן בבחינת הוצאות פרטיות, שכן שירותי ההשגחה נשכרו שלא על מנת לספק את צורכי חייהם הפרטיים של ההורים, כי אם משיקולים עסקיים גרידא, ולהורים לא צומחת כל טובת הנאה אישית משירותים אלו. ברור כי ההורים היו מעדיפים לגדל את ילדיהם בעצמם, ללא היעזרות בסיוע חיצוני זר. לפיכך, הוצאות ההשגחה הינן בבחינת הוצאות פירותיות, אשר כרוכות בהליך ייצור ההכנסה ומותרות בניכוי על פי הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה.

הסוגיה של התרת או אי התרת הניכוי של הוצאות ההשגחה לא הוסדרה בפקודת מס הכנסה, ואף לא בתקנות הנובעות ממנה. לכן, לא ברורה גישת רשויות המס, המסרבות להכיר בהוצאות אלו. שתיקתו של המחוקק בסוגיה מחזקת את המסקנה כי מדובר בהוצאה מוכרת, וזאת לאור הכלל שבמקרה של ספק בפירוש חוק פיסקאלי, יש לפרשו לטובת הנישום. בנוסף, יש לזכור כי לאחר חיקוק חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", הפרשנות של הוראות חוק קיימות אמורה להיערך לאור מספר קריטריונים: עמידתן במבחן חוקתי, זכויות היסוד של השיטה, תכלית החקיקה – לרבות תכליות ציבוריות, וכן מתן פרשנות המובילה להגשמת זכויות השוויון של הפרט.

פרשנות המובילה לאי-הכרה בהוצאות ההשגחה גורמת לפגיעה בקניין, בחופש העיסוק ובעקרון השוויון, שכן היא מובילה למצב בו האישה נותרת בביתה לצורך טיפול בילדיה. היעדרותן של נשים ממעגל העבודה בשנים בהן הן נותרות בביתן לצורך טיפול בילדיהן, משפיעה על יכולתן להתקדם ולהגיע לתפקידים בכירים בעתיד, ועל צבירת הזכויות הסוציאליות שלהן לגמלאות. כאשר נשים אלו ישובו למעגל העבודה, אם בכלל, הן יגלו כי הן נחותות מבחינה מקצועית ובעלות אפשרויות מצומצמות ביותר לקידום והתפתחות. לנחיתות זו, מעבר לפגיעה האישית, יש השפעה ישירה על גובה שכרן ועל זכויותיהן הפנסיוניות לעתיד לבוא. לפיכך, פרשנות השוללת את התרת הוצאות ההשגחה מובילה לגביית מס ביתר, ממסה רווח שאינו כלכלי וכן נוגדת את חוקי היסוד. לפרשנות מעין זו אין מקום בשיטת המשפט של ימינו.

יצוין, כי ברוב מדינות העולם המערבי הסדרי המס כוללים בתוכם את הוצאות ההשגחה. לשם השוואה, נזכיר בקצרה את המדיניות הנהוגה בבריטניה וקנדה. בבריטניה ההטבות ניתנות נוסף לקצבאות הילדים, כאשר הזיכוי בגין הוצאות ההשגחה מופחת מהמס לתשלום, ובמידה ומתקבל עודף זיכוי הסכום מוחזר לנישום!

החוק הקנדי מעניק הטבות בגין גידול ילדים דרך קצבאות, ובנוסף מאפשרת פקודת המס הקנדית בסעיפים 63, 117 ו-118 לנכות הוצאות מסוימות הקשורות בטיפול בילדים, כאשר סעיף 63 מתיר לנכות גם הוצאות שמירה על ילדים בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף.

כיום, שאלת התרת הוצאות ההשגחה עומדת לבחינת בית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור מס הכנסה שהגישה עו"ד ורד פרי המיוצגת על ידי משרדנו. המערערת דרשה בניכוי את הוצאות ההשגחה, מתוך אמונה כי מדובר בהוצאות לצורך ייצור הכנסתה. בשלוש השנים הראשונות לעשותה כך פקיד השומה קיבל את גישתה, אולם לאחר מכן נמלך בדעתו וסירב להתיר את ההוצאה. עד אשר יתברר הערעור, רשויות המס מחויבות לקבל מהנישומים דוחות הכוללים את הוצאות ההשגחה, ולטפל בדוחות אלו בהתאם להלכה שתיקבע בבית המשפט.

המלצתנו היא, כי במשפחה בה שני בני הזוג עובדים או במשפחה חד-הורית בה ההורה עובד, יש לדרוש את הוצאות ההשגחה בניכוי מההכנסה החייבת, שכן לדעתנו מדובר בהוצאה לצורך ייצור הכנסה שמותרת במסגרת הדין הקיים, ללא צורך בשינוי חקיקה. זאת, כמובן, עד אשר בית המשפט יקבע אחרת.