ארכיון קטגוריה: ביוטכנולוגיה בשקל

מרתה סטיוארט והמיטה שליד הדלת

 

אנחת הרווחה נשמעת בכל בית אמריקני שבו מצויים מחזיקי מפיות ראויים לשמם: מרת'ה סטיוארט ניצלה מהרשעה בסעיפים הדורשים עשר שנות מאסר, ועכשיו היא והברוקר שלה צפויים להישפט על הסעיפים הפחותים בחומרתם, שייתנו לה חמש שנים במקרה הגרוע.

הנרי בלודג'ט (שמכסה את המשפט עבור מגזין Slate) עדיין לא העביר עדכון, אבל הנה המדריך המקיף שלו למעללי סטיוארט, למי שרוצה להשלים פערים.

מארק מק'ללאן עוזב את ה-FDA

 

הבחור המצוחצח הזה, שגרם הרבה עונג לאנשי תעשיית

הביוטכנולוגיה בשנה וחצי שחלפו, עומד כנראה לסיים את תפקידו. שמו של מארק מק'ללאן, נציב ה-FDA, הוזכר לאחרונה כמועמד לנהל את תוכנית MediCare הפדרלית, המטפלת בביטוח רפואי של קשישים ומוגבלים.
הבכירים בתעשייה כבר מתחילים להזיל דמעות ולספר כמה יהיה קשה בלעדיו. הם לא ממש בהיסטריה, אבל עדיין זוכרים היטב שלפני הופעתו של מק'ללאן, לא היה קל – ל-FDA היתה מדיניות מטושטשת, אישורים לשיווק נסחבו זמן ארוך יחסית ו"לא היה עם מי לדבר".
ילד הפלא הרפובליקני, שנכנס לתפקידו בתחילת 2003, הצליח להביא לכך ש-25 תרופות ביוטק אושרו ב-2003 (5 יותר מאשר ב-2002). הוא כנראה גם אחד הגורמים להתאוששות היחסית בסקטור, שעלה מעט יותר מהנאסד"ק בתקופת כהונתו. לחברות היה על מי לסמוך, החולים הפסיקו להתאונן שאף טיפול חדש לא מגיע אליהם, ולמשקיעים היתה מעט פחות אי-ודאות.
מה יהיה עכשיו? אם מק'ללאן אכן יעזוב, הסגן שלו ימלא את מקומו עד שימצא נציב חדש. מצב כזה כבר שרר בעבר, וניתן לסכם אותו במילים "לא משהו". התקווה היא שימצאו מחליף אמין ומקובל מהר ככל האפשר, אחרת יחזור הבלגן של 2001.

חצי נחמה – הארביטוקס אושרה לשיווק

 

אולי כבר שמתם לב שה-FDA אישר לשיווק את תרופת הארביטוקס של ImClone, לטיפול בסרטן החלחולת. זה לא סתם עוד אישור, זה עוד פרק בסאגה שנמשכת מאז דצמבר 2001, ושהשיא שלה עוד לפנינו – בגזר הדין שיינתן במשפט של מרת'ה סטיוארט. היה כבר מי שחישב ומצא את גודל הנזק שהמשפט הזה עושה לסטיוארט. 46 מיליון דולר, הם אומרים.

זה כבר לא ינחם את האחים וואקסאל, מייסדי אימקלון שהורחקו מן החברה לאחר פרשת השימוש במידע פנים, אבל ה-FDA ממשיך במאמצים שלו לאשר מוצרים ביולוגיים חדשים מהר ככל האפשר. עדיין, לפי הסטטיסטיקות, הליך אישור של תרופה ביוטכנולוגית לא לוקח פחות משנתיים.

צמח הארבידופסיס יתריע על מוקשים

 

להנדסה גנטית של צמחים יש מעכשיו יישום ביזארי חדש: גילוי מוקשים. מסתבר שחברה בשם Aresa Biodetecion פיתחה זן מהונדס של פרח, שישנה את צבעו כשהשורשים שלו פוגשים ברמזים לקיומם של חומרי

נפץ מתחת לאדמה. 

הצמח הנבחר למטרה הזו הוא מיודענו Arabidopsis Thaliana, הצמח הראשון שמופה גנטית (אם לא סופרים כל מיני נבגים ירודים). בדרך כלל הוא פורח בלבן-ירוק ומשנה את צבעו לאדום בתקופת הסתיו, ואילו בגרסה החדשה יהפוך אדום רק אם ישכון סמוך לפצצה מתקתקת.

זה מפסיק להצחיק אם זוכרים, שבכל שנה נהרגים ונפגעים 15-20 אלף איש בגלל כניסה לשדה מוקשים, ושגילוי וטיהור של שדה מוקשים ישן הוא משימה שאין הרבה מתנדבים לה. ואילו בשביל להפריח את השטחים האלה באראבידופסיס מספיק, כנראה, פיזור זרעים מלמעלה.

 

רעש המסוק החריד את שמי הלילה בכפר הנידח אשר על גבול אפגניסטן. או"ם? אונסק"ו? לא, אראבידופסיס.

יפקחו

 

קודם היו קשיים טכניים, אחר כך שכחתי, ואז בא כלב גדול ואכל לי את שיעורי הבית. ובכל זאת, מוטב מאוחר – לפני שבוע פסק בג"צ שעל המדינה לפתוח את נושא הניסויים בבעלי חיים לעין הציבורית.

גם אם אתם תומכים בניסויים בבעלי חיים, גם אם אתם לא מאמינים בחלופות, זו עדיין החלטה מבורכת. סוף סוף קצת שקיפות ציבורית בתחום הזה, שעד עכשיו התנהל קרוב מאוד לאזור הדמדומים. כמו שאמורים לרשום כל עיפרון שנרכש במחלקה ג-2 של משרד התיירות, ככה צריך לרשום כל ארנבת שהשתתפה בניסוי של תרופה חדשה.   

בעל הבית השתגע: חיסוני שפעת חינם

 

250 אלף מנות של חיסון השפעת הביוטקי FluMist נתרמו לרשויות הבריאות באטלנטה, חינם אין כסף, כדי לפצות על מחסור במנות חיסון רגילות.

צדקה? לא, חוסר ברירה. המפתחת והיצרנית, MedImmune האמריקנית (במשותף עם הענקית Wyeth), הצליחה סוף סוף לייצר חיסון נגד שפעת שלא מצריך זריקה, אלא שאיפה פשוטה לתוך האף. לכאורה, מה יותר אטרקטיבי מזה? התקוות הגדולות שנתלו בתכשיר גרמו ליצרניות להוציא 25 מיליון דולר על פרסום לצרכנים.

אבל הצרכנים לא קנו, והיו להם סיבות טובות: כיוון שהפלו-מיסט אסור בשימוש על פעוטות וזקנים, הנה הלך קהל היעד העיקרי של חיסוני שפעת, זה שרגיש במיוחד לסיבוכי המחלה. וכיוון שהוא מכיל גרסה חיה של וירוס השפעת, הוא עולה (לרופא. לחולה זה יקר יותר) 46 דולר, לעומת 20 דולר לחיסון רגיל. לכן, מי שכבר יכול להשתמש בחיסון בשאיפה, התקמצן על הכסף והעדיף זריקה. 

עכשיו היצרניות תקועות עם כ-3 מיליון מנות חיסון שאין מה לעשות איתן. הפסד ישיר של כ-80 מיליון דולר לשתיהן, בגלל אובדן המכירות, ועדיין לא הוחלט אם ואיך יש לשווק את המוצר בחורף הבא. יכול מאוד להיות שהפיאסקו הזה עוד יהפוך לשיעור בבתי ספר לשיווק וניהול. טכנולוגיה שעובדת וכוח שיווק עצום לא מספיקים, צריך עוד משהו. אולי היגיון בריא.   

אגב, רואים את הילדה בתמונה? ככה היו מחזיקים אותי לפני בדיקות דם. בררר.

יסמנו (פרסום ראשון)

 

היום החליטה הוועדה למזון חדיש לאשר את התקנות לסימון מוצרים מהונדסים, ושלחה את ההחלטה לאישור היועצת המשפטית של משרד הבריאות.

ב"פעולה ירוקה" שמחים עד הגג, כמובן, ואכלו היום המון מזון אורגני. עדיין הם חוששים שאהוד אולמרט, שר התמ"ת, ינסה להכשיל את אישורה הסופי של ההחלטה. נציג משרד התמ"ת בוועדה התנגד להחלטה.

ונדמה לי שאתם קוראים את המידע הזה לראשונה פה. מי שימצא לינק מוקדם יותר, כספו יוחזר.

הנרי בלודג'ט בעקבות מרתה סטיוארט

לא יודעת איפה הייתי עד עכשיו. תראו מי מסקר (כבר חודשיים!) את משפטה של מרת'ה סטיוארט, שנחשדת בשימוש במידע פנים בפרשת מניות ImClone. לא פחות ולא יותר, הנרי בלודג'ט, אנליסט האינטרנט לשעבר וסמל הבועה. לאחר שיישב את התביעות נגדו על ניפוח מכוון של מניות כמו אמאזון ו-GoTo.com, חזר למקורותיו כעיתונאי, והוא עובד עכשיו עבור מגזין Slate. 

הנה הדיווח הראשון של בלודג'ט בנושא, בו הוא מצטט חופשי את הרכילות המרושעת של העיתונאים הממתינים באולם בית המשפט. כולל "היא נורא השמינה, לא? איזה 15 קילו". 

ובגילוי הנאות שלו הוא כותב "הרבה מההערות המרושעות כלפי מרת'ה ("שחצנית", קונטרול פריק", "וורקוהוליק", "תובענית", "כלבה"), נראות לי כל כך קטנוניות, על גבול האבסורד. כל מי שיכול לעמוד בלחצים, מחויבויות וכאבי ראש של ניהול תאגיד גדול בלי לעורר מדי פעם תיאורים כאלה, צריך להיות קדוש". כדי שלא יחשדו בו בהערצה עיוורת למצליחנים, מעט אחר כך מופיעה סדרה של שמות תואר לא מחמיאים כלפי מצליחנים שבלודג'ט עבד איתם בעבר, כולל "חלאות", "חסרי אתיקה" ו"חדלי אישים (אבל מתוגמלים היטב)".

"פעולה ירוקה" נגד "מזון חדיש"

אנשי "פעולה ירוקה" קוראים תיגר על הוועדה למזון חדיש, שהקים משרד הבריאות במטרה לבדוק את ההשלכות של שימוש במזון מהונדס גנטית, וגם את הצורך בסימון מוצרים המכילים חומרים שעברו שינוי גנטי. מול הכינוס של הוועדה הממשלתית, ב-19 בינואר, יקיימו אנשי הארגון "ועדה אלטרנטיבית", שמזמינה גם את הציבור הרחב להשתתף. וזאת מפני שלטענתם, הוועדה המקורית "נתונה ללחצים כבדים מצד בעלי אינטרס בתחום תעשיה וסחר בינלאומי, אשר הדאגה לבריאות הציבור ושלום הסביבה אינה בראש מעייניהם".

במסגרת אותה ועדה אלטרנטיבית, בין היתר, תוגש "ארוחת צהריים GMO Free; ללא מוצרי מזון שעברו הנדסה גנטית". אני מניחה שרוטב סויה לא יוגש שם (צמח הסויה הוא אחד הכוכבים של החקלאות המהונדסת העולמית). עד כאן הכל מובן, אבל לאיזה לחצים בדיוק נתונה הוועדה למזון חדיש? 

הנה פרוטוקול הישיבה האחרון של ועדת המדע והטכנולוגיה, שעסק בנושא מזון מהונדס. שם אומר יאיר שירן, סגן מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת: 

"יש היום הרבה נושאים שהם לאוו דווקא מסחריים גרידא, אבל יש להם השלכות מסחריות ולכן אנחנו נדרשים אליהם. בין השאר, מכיוון שנושאים אלה עולים גם בהסכמים בין-לאומים שאליהם אנחנו מחויבים או בארגונים בין-לאומים כמו ארגון הסחר הבין-לאומי…

"הנושא הזה באמת עלה… אני יודע שהמשרד נתן איזו שהיא תגובה ראשונית, שבה הוא ביקש בעצם לחשוב בנושא, להבין את ההשלכות שלו בהיבט של היחסים הכלכליים וההשלכות המסחריות. זאת אומרת, תשובה ראשונית כן ניתנה, אבל לא ניתנה תשובה סופית. בכל מקרה, בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי גברי אצלנו, בין העוסקים בדבר וגם לאור התכתבויות שראינו ומנוהלות עם משרד הבריאות ועם ארגונים ירוקים, החלטנו להידרש מחדש לסוגיה ובעצם לחשוב מחדש, מה צריכה להיות עמדת המשרד. זאת אומרת, האם העמדה הקודמת היא באמת העמדה הנכונה או שהגיע הזמן לעשות איזה שהוא שינוי עמדה".

אחר כך הצהיר שירן במפורש:

"כעיקרון, אנחנו כנראה הולכים לשנות את גישתנו, לפחות בחלק מהסוגייה. היתה איזו שהיא גישה שנהגו בה במשרד עד לאחרונה… ואנחנו מעונינים לשנות את העמדה".

יפה, לא? אבל זה לא מסתדר לי בדיוק עם התמונה של "לחצים כבדים מצד בעלי אינטרס". מה גם שלישראל יש אינטרסים בסחר חקלאי גם מול אירופה וגם מול ארה"ב, שם יש שתי גישות הפוכות לעניין המזון המהונדס – בארה"ב מיישמים כבר שנים, באירופה מסתייגים מאוד. לישיבה, אגב, הוזמנו נציגי "פעולה ירוקה" והמרכז לחשיבה ומנהיגות סביבתית, ונשאו את דברם במפורט, ובין היתר הציבו סימני שאלה על מידת השקיפות שבבקרה על תהליכי ייצור מזון, וקראו לוועדה לקיים דיאלוג עם הציבור בנושא הזה. קיראו לי משעממת, אבל אני לא מבינה למה לריב כשאפשר לעבוד יחד ולהשפיע על קבלת החלטות מבפנים.

 

לא משנה, עזבו. נמצא קצה החוט לפתרון התעלומה – מדוע הצביעה ח"כ מלי פולישוק-בלוך, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, בעד איסור קבוע על שיבוט בני אדם? התשובה בפרוטוקול: "צריך לקרוא לזה מזון חדיש. המילה מהונדס מפחידה. לפני שבוע דיברנו פה, בחדר הזה, על שיבוט בני אדם. בתפיסה אנחנו מדברים על אותו דבר".

באזזז

 

אז מה פרוייקט המיפוי הגנטי האופנתי ביותר היום? דבורת הדבש. התקציב השנתי הוא 7.6 מיליון דולר, וכבר יש טיוטה, שעלתה לרשת לשימוש חופשי של מדענים. בזאת מצטרפת הדבורה לשורה של אורגניזמים שהגנום שלהם רשום ומתועד. ליתר דיוק, 13 אורגניזמים, מהקרנף דרך זבוב הפירות ועד הכלב, ו-7 סוגי פטריות.

כאן אפשר להתרשם קצת מהיצור העוקצני-מתוק הזה (הסוטים וחסרי הסבלנות יכולים להתעלם מהטקסט, ורק לעשות 3 פעמים page down).

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: