Tag Archives: מרק-סרונו

סגירת המעגל של טבע וסרונו

היום יצאה ההודעה של טבע על רכישת Theramex, חטיבת בריאות האישה של מרק-סרונו (Merck-Serono), תמורת 265 מיליון אירו. העיתונים כולם פרסמו את הידיעה כלשונה כמעט (חלקם באיות שגוי של השם "סרונו"), בלי להיזכר לרגע בצירוף "בריאות האישה" ו"סרונו" ולהבין שיש כאן סגירת מעגל אירונית – הקשורה לישראל בעבותות. קחו אוויר, כי זה נוסע יותר מ-30 שנה אחורה, ומתחיל ברחובות.

קודם כל, מהי בעצם מרק-סרונו? מרק הגרמנית (אין קשר לחברה עולמית בשם זהה, שבסיסה בארה"ב) רכשה את סרונו בשנת 2007, ופעילות הביוטכנולוגיה העשירה של סרונו נטמעה לתוך מרק בדמות חטיבה בשם Theramex.

החטיבה הזו מעסיקה 300 איש בצרפת ובאיטליה ומשווקת מוצרים בתחום הגינקולוגיה, אוסטיאופורוזיס, ואמצעי מניעה שונים, בהיקף של 100 מיליון יורו נכון לשנה שעברה. אחד מהמוצרים הללו, מהמצליחים ביותר של החברה, הוא תרופת הפוריות גונאל-F. מוצר אחר, המיוצר בחברה האם, מרק-סרונו, הוא תרופת הרביף לטרשת נפוצה.

ועכשיו אפשר להסיר את האבק מתאי הזיכרון: שתי התרופות הללו, גונאל-F ורביף, הן פרי פיתוח ישראלי שנוצר בחברת אינטרפארם, לשעבר השלוחה הישראלית של סרונו.

הכל התחיל בשנת 1979, כאשר עיקר הפעילות הביוטכנולוגית בישראל בוצע עדיין רק באקדמיה. בעקבות שיתוף פעולה מחקרי מוצלח בתחום הפוריות, סרונו השווייצית החליטה להעמיק את קשריה בישראל ולפתח מוצר חדש. פרופ' ברונו בלומנפלד ועליזה אשבול ממכון ויצמן פיתחו אז שימוש בהורמון פרגונאל כתכשיר קליני לבעיות פוריות. לשם מציאת חומר הגלם של התרופה הביוטכנולוגית הזו היה צורך בשתן של נשים שעברו את גיל הפוריות. ואיפה ימצאו מספר גדול של נשים כאלה, בגיל המתאים, עם רצון טוב ועם שגרת חיים מסודרת המאפשרת שיתוף פעולה עם החוקרים? במנזרים, מסתבר. כך פנו החוקרים לנזירות איטלקיות, ואלה, שמילאו צנצנות כל בוקר במשך חודשים ושנים, סייעו לייצור הגונאל-F והיוו ללא ידיעתן צעד חשוב בקידום טיפולי הפוריות ובפיתוח הביוטק הישראלי.

סרונו רכשה מתל השומר את הזכויות על הגונאל-F, ובעקבות הצלחתו הקימה בארץ את מפעל אינטרפארם לפיתוח הרביף, יחד עם מכון ויצמן. בעקבות זאת, החליט הבעלים דאז של סרונו, פאביו ברטארלי, להעמיק את הקשרים בארץ, דרך שיתוף פעולה עם חברת Miles Yeda (שותפות של Miles ומכון ויצמן, שכבר אינה קיימת היום). היזם האיטלקי וחברת היישום המקומית סיכמו כי זה רעיון טוב להקים בישראל חברה שתייצר גם אינטרפרון ביתא לטיפול בטרשת נפוצה, גם זו טכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן, והופקה מחומר גלם לא פחות סימפטי: עורלות של נימולים.

כדי להפוך את הייצור המוגבל לקו תעשייתי של ממש הוקמה אינטר-ידע, חברה בת של אינטרפארם, שהיתה בבעלות מכון ויצמן וסרונו, והובא מנהל צעיר ומצליח, שהיה עד אז המנכ"ל המסחרי של אביק: ישראל מקוב (לימים מנכ"ל טבע, והיום יו"ר Given Imaging). מקוב הביא עמו שלל אנשים, ביניהם אברי הברון (היום מנכ"ל פרולור ביוטק). הכוונה היתה לאגד ייצור של מספר מוצרים, סרונו תרמה לצורך כך חלק מקו ייצור קיים שלה בשווייץ, ומוצר נוסף שנכנס להפקה שוטפת היה הורמון גדילה (שהופק מבלוטות יותרת מוח של נפטרים).

ב-1980 כבר קנתה סרונו זכויות ייצור ממכון ויצמן על ארבעה פרויקטים נוספים, ביניהם ייצור אינטרפרונים מסוג אלפא, ביתא וגמא. המו"פ נעשה במכון ויצמן, ולפיתוח המוצרים דאגו אינטר-ידע, חברת היישום של המכון דאז, וסרונו.

בימי ישראל מקוב כמנכ"ל הצליחה אינטר פארם להנפיק את עצמה בנאסד"ק, לגייס 6.5 מיליון דולר (לפני 30 שנה) ולרשום שיא – החברה הביוטכנולוגית הראשונה שאינה אמריקנית שיצאה לנאסד"ק. כיוון שבארה"ב ניתן אז מקלט מס לגבי השקעות בישראל, הצליחה מקוב לגייס 11.5 מיליון דולר נוספים, למימון הפרויקטים החדשים.

עם השנים החזירה סרונו לעצמה בעלות מלאה על אינטרפארם, ומחקה אותה מהמסחר בבורסה. החברה נחשבה לאחת השלוחות החזקות של התאגיד השווייצי, ותחת ניהולו של המנכ"ל עזרא עוזיאל (שהחליף את מקוב), המשיכה לייצר את חומרי הגלם שלה ולמכור אותם לחברה האם – אך כיוון שהיתה רק מפעל ייצור, עשתה זאת במחירי "עלות פלוס" בלבד. "לו אינטרפארם היתה מייצרת בארץ את התרופה עצמה, ולא רק את חומר הגלם שלה, זו היתה תרופה של מיליארדי דולרים", אמר לי פעם גורם שהכיר את החברה מקרוב. אם כך, ההשקעה והמסירות של סרונו בישראל היו גם לחיבוק דב שגרף אליו את רוב הרווחים שהגיעו למפתחי המוצרים.

יחד עם זאת, ולמרות סכסוכים ואכזבות שעברו במשך השנים שתי החברות, השווייצית והישראלית, הקשר נותר אמיץ וסרונו נותרה מחויבת לחברה גם בשנות השמונים הקשות בישראל: עם אינפלציה משתוללת, מלחמת לבנון והאינתיפאדה הראשונה, החברה לא עזבה את ישראל. חלק מהייצור אמנם הוצא זמנית לחו"ל, אבל זה היה במטרה לגדר את הסיכון הטכני ולגבות את הייצור.

אבל לא לעולם חוסן, ואחרי 25 שנות שיתוף פעולה, החליטה סרונו, בסוף 2004, לסגור את אינטרפארם ולפטר את רוב 170 עובדיה. ההחלטה סימנה גם את ביטול תוכנית ההשקעות של סרונו, להרחבת פעילותה של השלוחה הישראלית ולהקמת מרכז ביוטכנולוגי בהשקעה של 60 מיליון דולר.

מדוע נסגרה אינטרפארם? על פי סרונו, אתר הייצור הישראלי הפך מיושן עם השנים, והכדאיות הכלכלית פחתה. מאינטרפארם ההיסטורית נותרה היום רק "אינטרלאב", חברה היושבת ביבנה ומעסיקה 30 עובדים בלבד, במו"פ בעיקר. מרק הגרמנית רכשה את סרונו בשנת 2007, שלוש שנים לאחר סגירת השלוחה הישראלית של סרונו.

והנה כעת, הגונאל-F, אחד משני המוצרים הישראלים במקורם, נרכש בידי טבע, בתוך חבילה שסכומה הכולל 265 מיליון אירו. אין כאן כמובן אף מילת ביקורת על טבע, שהיא הרבה יותר מחברה מצליחה, היא אחת המשקיעות האמיצות ובעלות החזון שיש כאן (ע"ע השקעותיה בסטארט אפים ביוטכנולוגים ישראלים רבים).

אך כעת, מבלי משים, החזון העסקי של טבע הוביל לעובדה כי הגונאל-F כמוצר היסטורי עשה סיבוב שלם. סיבוב שהחל ברחובות-נס ציונה (מכון ויצמן ומתקן הייצור של אינטר פארם), המשיך אל שווייץ (סרונו), עבר משם לצרפת ואיטליה (שם פועלת Theramex) וכעת חזר לבעלות ישראלית. למעשה יש כאן מידה של צחוק הגורל: במקום ייצור ישראלי בפרוטות בבעלות אירופית, כעת הייצור אירופי והבעלות ישראלית-עולמית, בהון גדול. סוף מעגל.

%d בלוגרים אהבו את זה: