הצטרף לתחרות הסאפארי של האנציקלופדיה חיות הבר

כל התשובות לשאלות בחידון זה הופיעו בגליונות קודמים של "אנציקלופדיה חיות הבר", כך שייתכן כי התשובות כבר בידך…
התשובות חייבות להגיע לא יאוחר מ-30 בספטמבר 1973.

1) לקרנף יש 1 / 2 / 3 / 4 / 5 אצבעות.

2) כמות הגשם השנתית הנחוצה להתפתחותה של סאוואנה היא: 0-30 / 30-75 / 75-150 / 16-250 / יותר.

3) בלסתו העליונה יש לגנו 0 / 2 / 4 / 6 שיניים-חותכות.

4) העולם מחולק ל: 3 / 4 / 5 / 6 אזורים זואוגיאוגרפיים.

5) עשבים וחיות אוכלות-עשב התפתחו יחד במשך לפחות 10 / 25 / 80 מיליון שנים.

6) אם ניקח בחשבון את שני הצדדים של שתי הלסתות, יש לגנו 0 / 2 / 4 / 6 ניבים.

 

 

* * *

אחרי שנמאס לי לחפש תמונות של זברות וג'ירפות באינטרנט, ניגשתי למדף הספרים והוצאתי חוברת אחת של אנציקלופדיה חיות הבר, והראיתי לינוקא: אריה!

התמונה הבאה הראתה את אותו האריה, טורף מה שנשאר מזברה. צלחנו את זה.

זוכרים את האנציקלופדיה המשובחת הזו, שיצאה בתחילת שנות השבעים? כותרת המשנה שלה היתה WILDLIFE, חיות העולם בסביבתן הטבעית. העורך המדעי היה ד"ר מנחם דור, ובין המתרגמים לעברית היה לא פחות מאשר אהרן אמיר. איתו נשאו במלאכת התרגום המדען והפובליציסט עמוס כרמל, המתרגמת נעמי כרמל ורחל אנקורית.

במקור היתה זו אנציקלופדיה ספרדית, שנכתבה בידי ביולוג ספרדי רב פעלים בשם פרופ' פליקס רודריגז דה לה פואנטה . מסתבר שמדובר בחוקר נערץ, ג'יין גודול של הספרדים, שלא רק כתב המון חומר על חיות הבר, אלא גם יזם סרטים שעסקו בהן ושימש בהם בין היתר כתסריטאי וכשחקן. כאן תראו אותו בפוזות אופייניות לכמה שניות. בספרד יש בול הנושא את דיוקנו של רודריגז, כמו גם פרס על שמו למשמרי איכות הסביבה (ואפילו כמה סרטוני מחווה פארודיים ביו-טיוב, שעשו תלמידים ספרדים משועממים).

 

* * *

בידי, רחימאית בת מזל, נשתמרו חוברות 1-29 (אם כי חסרות 16 ו-19) של האנציקלופדיה, שהעבירה לעברית את אוצר הידע הכביר של דה לה פואנטה. מדובר בכרבע מהאנציקלופדיה, שנשאה ככל הנראה 140 חוברות. אגב, את החוברת החגיגית הראשונה פותח מכתב ברכה מנסיך הולנד, שהיה נשיא World Wildlife Fund, ואחריו דברי ברכה של האלוף (מיל.) אברהם יפה, מנהל רשות שמורות הטבע דאז, ופרופ' היינריך מנדלסון, חתן פרס ישראל למדעי הטבע.

האנציקלופדיה החלה לצאת כבר ב-1970 בספרדית (הוצאת SALVAT), המקור הספרדי תורגם למספר שפות, והוצאת מיילקס הישראלית החלה לתרגם ולהוציא לאור ב-1973. גיליון בודד נמכר ב-3.50 ל"י, והיה גם מנוי כמובן. מי שנצטברו אצלו מספיק חוברות יכול היה לרכוש כריכה ב-14.50 ל"י ("אם תתחיל לאסוף את החוברות כבר עתה – תקבל מאתנו את הכריכה הראשונה בחצי המחיר").

אצלנו בבית היה ודאי לפחות אוגדן אחד, אלא שבידיי נשתמרו רק החוברות הבודדות, שעל שעריהן מככבים אריות, גנו, תאואים וזברות, ובתוך דפיהן הם רודפים אלה את אלה עד לסוף המר, כולל ארוחה מלאה, תוספת לגורים ושאריות לצבועים ולנשרים. משם למדנו מה ההבדל בין סוואנה לג'ונגל, איך צדה לביאה ומה מסביר את התנהגותם של קופים. ובעיקר, בהינו שעות בחלוקה המופלאה "מין – תת-מין – סדרה – סוג – זן" על ענפיה וסעיפיה, באיורים קטנים של בני דודים שונים של הצבי או הגנו, שדומים ושונים זה מזה בכל כך הרבה צורות, זה שחור זקן וזה שחור זנב, זה שייך למעלי הגירה וזה לבעלי הכריות, זה נוצר בפליאוקן והשני באיאוקן תחתון. הרגשנו כמו בבית. לא חושבת שהיה צריך להבין הכל בשביל לאהוב את זה. 

* * *

העברית בגיליונות הללו אינה ארכאית כמו שהיה ניתן לצפות. למעשה, היא יפהפיה:

המשחק הנזעם של חיים ומוות

במאי-סרטים רבים ומחבריהם של סיפור-הרפתקאות רומנטיים, הקוראים דרור לדמיונם, ציירו תמונה מטעה של אפריקה, היבשת השחורה. אם נקבל את דבריהם כפשוטם, הרי הטורפים האכזריים של אותו ג'ונגל מיסתורי, שאין לחדור אליו, נלחמים בלי הפסק באוכלי העשב השלווים. ואם יגבר המחסור – יאכלו אפילו זה את זה.

החיים נמשכים ללא הפוגה ובלי רחמים. הטורפים אורבים לטרפם שאינו נשמר לנפשו. אריות צמאי-דם שואגים בלי-הרף. פילים אחוזי-בולמוס דורסים בתרועות-חימה כל מה שנקרה בדרכם. אנטילופות וזברות מוכות-בהלה נסות היישר ניכחן על-פני המישורים העצומים. בלב יער-עד מתנפנף טרזן מן הליאנות שלו ומטיל עצמו באוויר. וברקע – ליווי של פטפוטי-קופים ובליל-נהימות, יללות וצריחות של בעלי חיים. כל זה מקפיא-דם ומענג עד מאוד. אלא שכל-כולו – דמיון.

… כל מי שמבקר בפעם הראשונה במזרח-אפריקה, עדיין מופתע למצוא, כי הרושם המכריע אומר שלוות-השקט. נוף הערבות והסאוואנות שרוי במנוחה נעימה ובמרחבים הגלויים האלה – לא במעבה היער, בו נראות החיות רק לעתים רחוקות – אפשר לראות שפע של חיות-בר ולהתבונן בהן בנחת.

… האריות, לא די שאינם שואגים ואינם חושפים את ניביהם, אלא אף צפוי יותר שיהיו מנמנמים בעצלתיים בקבוצות משפחתיות בצילם של עצי-השיטה, ומראיהם אומר טוב-לב יותר מאשר חמת-פרא. אולים הסבלנות, אפשר  שתבוא על שכרה למראה גור צעיר-לימים ושובה-לב. שאינו גדול הרבה יותר מחתלתול, כשהוא מקנטר את אביו אחוז התרדמה ומשתעשע בכתפו בקצה המצויץ של זנבו. תגובתו היחידה של האב הסובלני מתבטאת בניפנוף עצלני של זנבו מצד אל צד, להבריח את הטרדן הקטן.

(מתוך חוברת מס' 2).

 

* * *

טוב, מספיק דיבורים. העליתי לכם דוגמה קטנה לפליקר, ועוד אחת. 

וכבונוס לפני השינה: העליתי סוף סוף גם תמונות נוספות מאלבום "העולם המופלא", שהבטחתי מזמן.
לילה לילה.