היום יצאה ההודעה של טבע על רכישת Theramex, חטיבת בריאות האישה של מרק-סרונו (Merck-Serono), תמורת 265 מיליון אירו. העיתונים כולם פרסמו את הידיעה כלשונה כמעט (חלקם באיות שגוי של השם "סרונו"), בלי להיזכר לרגע בצירוף "בריאות האישה" ו"סרונו" ולהבין שיש כאן סגירת מעגל אירונית – הקשורה לישראל בעבותות. קחו אוויר, כי זה נוסע יותר מ-30 שנה אחורה, ומתחיל ברחובות.
קודם כל, מהי בעצם מרק-סרונו? מרק הגרמנית (אין קשר לחברה עולמית בשם זהה, שבסיסה בארה"ב) רכשה את סרונו בשנת 2007, ופעילות הביוטכנולוגיה העשירה של סרונו נטמעה לתוך מרק בדמות חטיבה בשם Theramex.
להמשיך לקרוא ←
זוכרים את האמנות הביולוגית של קבוצת סימביוטיקה, שסיקרתי אי אז בתחילת העשור? מסתבר שעכשיו הם עושים לי נחת ומציגים את העבודות שלהם גם בארץ. לא רק ההתבוננות בעבודות שלהם מעלה תחושות אמביוולנטיות, גם הפילוסופיה שמאחוריהן.
"היינו בספרד וראינו שככל שהחברה הספרדית נעשית יותר אמריקאית, ההתנגדות למלחמת שוורים גדלה, אבל אוכלים יותר מקדונלד'ס. אורון נהיה בעקבות העבודות שלנו צמחוני, אבל, כפי שהוא אומר, בצביעות מודעת. הוא אוכל רק יצורים בעלי דם קר.
"יש המון אנשים בעלי תפיסה צדקנית, שמטיפים מוסר לאחרים. אנחנו מנהלים את החיים בצביעות מודעת, צדקנים עושים את ההיפך. אנחנו מציגים את העבודות שלנו באופן ישיר, שלא יטיפו. המסר שלנו הרבה יותר מרומז, אנחנו לא נותנים תשובות. אני חושב שאמנות מאבדת את כוחה כשהיא מטיפה מוסר או הופכת לצדקנית. מה שחשוב מבחינתנו הוא להביא למצב שבו מי שחשוף לעבודתנו יהיה מאותגר לגבי תפיסת החיים שלו ואז יחשוב איך להתמודד עם זה. אנחנו רק רוצים להגיד לצופים – הגיע הזמן להתמודד עם זה".
פוסט שהיה צריך לעלות מזמן. הכל בגללי.
1. דוב'לה מ"הבורגנים": כמה לא בוגר הוא המשקיע הישראלי. כולם אשמים תמיד חוץ ממנו. נותנים לו טיפ להשקעה בשיחה בבית קפה, והוא רץ להשקיע את כל חסכונות חייו. הוא אף פעם לא מצליח באמת – מקסימום שומר על השקעתו, מעין כרטיס לוטו נוסף חינם, כדי שיוכל להפסיד הלאה. וכשהוא נכשל, כולם חייבים להצטער בשבילו – הוא מאיים להתאבד, הוא דורש להכניס את בעלי החברה לכלא, הוא מתבכיין ומאשים את כל העולם, כאילו השקיע תחת השפעת היפנוזה. בקיצור, כל התנהלותו של המשקיע הישראלי, כולל ההוא שאיים לתלות את עצמו, עושה רושם של חסכים רגשיים קשים, שמשום מה שוק ההון אמור לפתור. כמעט מתחשק שרשות ני"ע תחקור את ד"ר חיים אביב על המימוש המוקדם של מניות פארמוס, ולו כדי לסתום פעם אחת ולתמיד את פיותיהם של כל הדוב'לה'אים האלה. קחו כבר אחריות על ההחלטות שלכם, נודניקים.
להמשיך לקרוא ←
היום פורסם שהחוקרים הישראלים פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו זכו בפרס נובל לכימיה. אין הזדמנות טובה מזו להביא בשנית ראיון עם צ'חנובר שפורסם ביוני 2003 במוסף "כסף" של "גלובס". שימו לב לאכזבה שלו מהעובדה שלא זכה בפרס נובל בשנה שעברה. השנה הוא בטח מרחף על עננים. מזל טוב.
להמשיך לקרוא ←
קרייג ונטר, ההוא שהקים את חברת Celera והשיג את ממשלות כל העולם במרוץ למיפוי הגנום האנושי, פותח עכשיו בפרוייקט מגלומני חדש – הוא שואף לאסוף ולקטלג את הדנ"א של כל המיקרו-אורגניזמים על כדור הארץ שלנו. קראו הכל ב-Wired (כי אני נורא עסוקה, חביירים, ובקושי הספקתי לתרגם בשבילכם את כותרת המשנה של הכתבה הארוכה הזאת).
ידעתם שבהודו יש שר לענייני ביוטכנולוגיה? שמו דהראם סינג, והוא הבטיח בכנס "ביו 2004" ההודי כי יפעל ליישום מדיניות חדשה בתחום הזה.
עד כאן – רעש יח"צני חביב. אבל מעבר לזה, הנושא התעורר חזק בהודו, וכעת מדברים שם על השאיפה להפוך למרכז אאוט-סורסינג בתחום הביוטק. יכול מאוד להיות שנצטרך לקחת את השאיפה הזו ברצינות, ולראיה – הצלחתו של האאוט-סורסינג ההודי בתחום ההיי-טק. בניגוד לישראל, שבונה את עצמה בתחום הזה על טכנולוגיות פורצות דרך ועל המצאות חדשות, ההודים מוכרים את כוח העבודה הזול של השכבה המשכילה. מעניין אם הפוטנציאל הזה ינוצל כראוי גם בעולם הדנ"א והמבחנות.
חברת Viragen הודיעה היום כי היא משלבת כוחות וטכנולוגיות עם אוקספורד מדיקה הבריטית, למטרה אחת – ייצור חלבונים תרופתיים בתוך ביצי תרנגולות. המפתחים מנסים להגיע לזן תרנגולות שיישא גן האחראי לייצור חלבונים כאלו, ומסבירים שבתרנגולות הטכנולוגיה הזו יעילה הרבה יותר מייצור תרופות בתוך חלב עזים, למשל (שהיה הטרנד של 2001).
התרנגולות סובלות מן הקדמה הגנומית לא רק בחזית זו. במחקר שנעשה ב-2003 באוניברסיטת צפון קרוליינה, פותח זן תרנגולות מהונדסות גנטית, במטרה לעקוב ביתר דיוק אחר התפתחותם של עוברי תרנגולות. וכמובן, גנום ה-gallus gallus, האם הקדמונית של תרנגולת הבית, מופה במלואו במארס השנה.
"אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנוכחים באולם, אופיר פינס, לאה נס ועבד אלמאלכ דהאמשה שיצא בזה הרגע. אני בטוחה שאחרים יבואו בהמשך".
(ח"כ מלי פולישוק-בלוך, יו"ר ועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה, מתוך פרוטוקול הכנס לציון היום הלאומי למדע).
אגב, כל מי שיודע למה אתר הכנסת שולח לי התראות באימייל על דיוני הוועדה באיחור של חודשיים, אני עושה לו פורוורד על חשבוני.
בעתיד הנראה לעין לא נאכל לחם מחיטה מהונדסת: מונסנטו, ענקית הביו-חקלאות, הודיעה כי תגנוז את התוכניות שלה לייצר חיטה כזו, שתהיה עמידה לחומרים קוטלי עשבים.
החברה הודיעה שהפיתוח בוטל מסיבות כלכליות – תקציב הפיתוח, 5 מיליון דולר לשנה, יקר לה מדי – ולא בגלל הלחץ שהפעילו הארגונים הירוקים והחקלאים המתנגדים להנדסה גנטית. אבל זה לא מפריע לירוקים לחגוג – עניין החיטה קריטי במיוחד, כיוון שמדובר ביבול המיועד רובו ככולו למאכל בני אדם, כפי שהוא. הצמחים שהונדסו עד היום (כותנה, תירס, קנולה) אושרו למאכל בעלי חיים או לשימוש כחומרי גלם בלבד.
* * *
ואם במונסנטו עסקינן, אני משלימה חוב ישן ומכירה לכם את פרסי שמייסר, חקלאי קנדי הטוען כי יבול הקנולה שלו "נדבק" בתכונות הקנולה המהונדסת של מונסנטו. החברה מצדה טוענת כי שמייסר הפר את הפטנט שלה על הצמח, וגם תבעה אותו בשל כך. המאבק בין האדם הפרטי והתאגיד מתנהל מאז 1997 בבתי המשפט, וגם באתר האינטרנט של שמייסר, המשווה אותו למלחמת דוד בגוליית. לאחר ששני בתי משפט פסקו לטובת מונסנטו וחייבו את החקלאי לשלם הוצאות משפט, אמור התיק להגיע לבית המשפט העליון בקנדה.
בינתיים הפך שמייסר לגיבור תרבות של הירוקים ומתנגדי האנטי-גלובליזציה, עשו עליו סרט תיעודי, והוא מרצה בכנסים חברתיים וחקלאיים, ומתראיין תחת הסלוגן: "אל תוותרו על הזכויות שלכם על הזרעים!" באנגלית זה בטח נשמע יותר טוב.
עדכון, 30.5: מונסנטו זכתה בבית המשפט העליון.
רונלד רייגן עצמו כבר לא יכול, כנראה, להביע תמיכה במחקר בתאי גזע, ולכן עושה את זה ננסי רייגן. מחלת האלצהיימר של בעלה, היא אומרת, "לקחה אותו למקום מרוחק, שבו אני לא יכולה יותר להגיע אליו ולחלוק את 52 השנים שלנו".
רייגן נשאה דברים בערב של האגודה האמריקנית לחקר סכרת נעורים, שם גם נאספו כספים לטובת המחקר בתאי גזע (הם לא אומרים כמה. מוזר). לקריאתה הצטרפו, במכתבי עידוד, הנשיאים לשעבר ג'ימי קרטר, ביל קלינטון וג'ראלד פורד. כולם נגד אחד: ג'ורג' בוש הבן, עם המדיניות השמרנית שלו בנושא הזה.
העמדה בנושא מחקר ושימוש בתאי גזע (בארה"ב, לפחות) נקבעת על פי שני צירים – מידת הדתיות ומידת המעורבות האישית בנושא. עושה רושם שהפרמטר השני חזק פי כמה מן הראשון, וכאן הוא למעשה מבטל אותו. מרת רייגן היא דוגמה קלאסית, וצדק מייקל ג'י פוקס, השחקן חולה הפרקינסון, שאמר באותה הזדמנות כי רייגן "צעדה אל מחוץ להתקבצויות הפוליטיות והאידיאולוגיות".
עדכון מאוחר: הלחצים על הבית הלבן להקל את הרגולציה של מחקר בתאי גזע נמשכים, וצפוי דיון בבית הלבן בנושא הזה.
כותבת מוחקת 