רונלד רייגן עצמו כבר לא יכול, כנראה, להביע תמיכה במחקר בתאי גזע, ולכן עושה את זה ננסי רייגן. מחלת האלצהיימר של בעלה, היא אומרת, "לקחה אותו למקום מרוחק, שבו אני לא יכולה יותר להגיע אליו ולחלוק את 52 השנים שלנו".
רייגן נשאה דברים בערב של האגודה האמריקנית לחקר סכרת נעורים, שם גם נאספו כספים לטובת המחקר בתאי גזע (הם לא אומרים כמה. מוזר). לקריאתה הצטרפו, במכתבי עידוד, הנשיאים לשעבר ג'ימי קרטר, ביל קלינטון וג'ראלד פורד. כולם נגד אחד: ג'ורג' בוש הבן, עם המדיניות השמרנית שלו בנושא הזה.
העמדה בנושא מחקר ושימוש בתאי גזע (בארה"ב, לפחות) נקבעת על פי שני צירים – מידת הדתיות ומידת המעורבות האישית בנושא. עושה רושם שהפרמטר השני חזק פי כמה מן הראשון, וכאן הוא למעשה מבטל אותו. מרת רייגן היא דוגמה קלאסית, וצדק מייקל ג'י פוקס, השחקן חולה הפרקינסון, שאמר באותה הזדמנות כי רייגן "צעדה אל מחוץ להתקבצויות הפוליטיות והאידיאולוגיות".
עדכון מאוחר: הלחצים על הבית הלבן להקל את הרגולציה של מחקר בתאי גזע נמשכים, וצפוי דיון בבית הלבן בנושא הזה.
כותבת מוחקת 
תגובות
הייתי מעוניין לדעת על מחקר בתאי גזע, בראש ובראשונה – מה זה? נשמע כאילו "מידת הדתיות" קשורה לטיעונים של התערבות במלאכתו של הבורא ובדרך הטבע. מה בדיוק עושים במחקרים הללו? כיצד הם קשורים לסכרת נעורים, לפרקינסון ולאלצהיימר?
בתודה מראש.
ב"מילון מונחי ביוטכנולוגיה" שבקישורים.
איך כל זה קשור למציאת תרופות למחלות הנ"ל?
שאלה גדולה והסבר ארוך. אני אפנה אותך ללינק הזה
http://www.tik-tak.co.il/tikshuv/web/project/katava5.asp?id=4104
שנראה קצת כמו טיוטה, אבל מסביר את הנושא בתמציתיות ובפשטות.
בעיקרון, התקווה היא שתהיה אפשרות לשלוט באופן מלא על התהליך של יצירת רקמות ספציפיות מתאי גזע (למשל, תאים מייצרי אינסולין) ולהשתיל אותן בגוף (של חולה סכרת, למשל).
הוויכוחים הדתיים בנושא הזה קיימים בעיקר בארה"ב ובמדינות נוצריות אחרות, כיוון שאחד המקורות היעילים ביותר לתאי גזע הוא עוברים בני מספר תאים. על פי הנצרות, עובר כזה הוא אדם מרגע שנוצר (ולא כמו ביהדות, שנותנת לו איזה 3-4 חודשים של התפתחות האיברים והמוח עד שהוא מגיע למעמד של אדם). לפני כשנתיים, הנשיא בוש נדרש להחליט אם המימון הפדרלי למחקר בתחום הזה יימשך למרות שיש כלפיו התנגדויות מצד חוגים נוצריים ושמרניים. ההחלטה שלו היתה לשמר את ה"קווים" (מקורות) הקיימים לתאי גזע, אבל לאסור על יצירת קווים חדשים. מאז ההחלטה הזו, שהיתה מין פשרת אמצע, הוא נחשף לביקורת משני הצדדים – גם מדענים, שרוצים לקבל מימון למחקר בקווים חדשים, וגם חוגים נוצריים שרוצים להחמיר את האיסור. הנאום של ננסי רייגן הוא עוד נקודת לחץ לטובת המדענים, ומי יודע לאיזה כיוון העניין הזה ימשיך.
וכמובן, הלינק הזה מאצלי, שבו אני חוזרת ומנפנפת:
http://www.notes.co.il/aviva/1453.asp
ראוי ביותר לנפנוף.
תודה.