פרק נוסף מתוך פרוייקט אי-גאנג של פורבס ישראל.
* * *
אם צפיתם פעם בתוכניות מסוג "מופע הענתיקות בדרכים" או "כסף בעליית הגג" בערוץ בי.בי.סי פריים, אתם ודאי מכירים את המסורת הבריטית של איסוף עתיקות: נוברים בעליית הגג הישנה, מוצאים חפצים ישנים של המשפחה ומגלים שהם שווים מאות ואלפי ליש"ט. שוק היד-שנייה והעתיקות משגשג בבריטניה, ובכלל באירופה, בניגוד לישראל – חברת מהגרים שבה לא טורחים לשמור את כלי המטבח של הדודה המבוגרת, או את השעון הישן מבית הסבים. "באירופה השוק הזה ענק", אומר בני ארבל, מנכ"ל Swift -Find. "די לזכור שבגרמניה יש 40% גידול בשנה במסחר ב-eBay, לעומת 14% בשנה בארה"ב". הרעיון שמאחורי Swift-Find עושה שימוש בצורך המוכר הזה של אנשים למכור ולקנות חפצים משומשים, בצורה שמתאימה לאינטרנט כמו כפפה ליד. החברה תומכת בטרנזאקציות בשתי רמות שונות: שוק חפצי היוקרה לאספנים אמידים, ושוק הסחר-מכר של הציבור הרחב, ומונעת מהם להגיע למצב שבו קנו חתול בשק.
סוויפט פיינד החלה כרעיון של שני המייסדים: אייל עופר, בנו של סמי עופר ואחד האנשים העשירים בבריטניה, ואודי זיידמן, שבבעלותו רשת משכון תכשיטים. שניהם אספני אמנות ומצויים בעולם המסחר בתכשיטים ויהלומים, אומר ארבל, והם הרגישו צורך במערכת שתתן פתרון לסוחרים – ותוכל לבדוק את טיב הסחורה בזמן אמת. בדיקה כזו, דיו דיליג'נס, נדרשת פעמים רבות מבחינת החוק, במקרה של סחורה מזויפת, גנובה או משועבדת, ולעתים יש בה ממד מוסרי, כמו למשל גילוי שסחורה העומדת למכירה היא בעצם רכוש שנגזל בתקופת השואה. המערכת משלבת מצד אחד מאגר נתונים משטרתי של מוצרים גנובים, וארבל מציין: "יש כמה עשרות גופים שכל דיווח שלהם עובר אלינו בזמן אמת". השירות לאיתור חפצים גנובים, שנקרא Trace , עובד בשיתוף 16 אלף תחנות משטרה, כולל האינטרפול וה-Europol, שמדווחות למאגר הנתונים על כל גניבה ושוד שמגיעים אליהן. על פי החברה, השירות הזה הוא גם אינטרס של חברות הביטוח, שייחסכו מהן זיופים וסיפורי כיסוי. כרגע נמצאת החברה במגעים עם שתי סוכנויות ביטוח גדולות שיוכלו לעשות שימוש במאגר לרישום החפצים של לקוחותיהן. אגב, אחד הבכירים לשעבר בסקוטלנד יארד, דיק אליס שמו, הפך לעובד בחברה.
יישום נוסף של אתר החברה הוא מנוע חיפוש שמזהה התאמה ויזואלית ומסוגל לעבור על מיליוני תמונות בזמן אמת. "במקור פותח המנוע הזה בידי חברה צרפתית ושימש למטרות ביטחוניות ולזיהוי סימונים של זכויות יוצרים. אנחנו משתמשים בזה ליישום שלנו", אומר ארבל. כך למשל חיפוש על המילים "עירום יושב", יניב תוצאות חיפוש של עוד כמה וכמה ציורים, מסגנונות ותקופות שונים, שכולם עוסקים באותו הנושא – מציגים דמות עירומה. אבל גם מאפיינים ויזואליים של כל תמונה ותמונה זוכים לתוצאות חיפוש.
ארבל, שהגיע לניהול החברה ממשרתו הקודמת, ניהול חטיבה בקומברס, היה ממייסדי חברת המוזיקה האינטרנטית Everad ז"ל. למרות שלפעילות של סוויפט פיינד דגשים טכנולוגיים חזקים (שכאמור אפשריים רק באינטרנט), ארבל מעדיף להביט עליה כעל חברת דאטה, מאגר נתונים שהכוח שלו הוא בהיותו בלעדי או מוביל שוק. "זה כמו דפי זהב", מסביר ארבל. "אין ערך למדריך כאשר יש כמה וכמה מדריכים בשוק, אלא יש אחד דומיננטי. לכן יש פה באמת מחסום לתחרות עתידית אם תהיה. ובאמת היום אנחנו שולטים בשוק. אין לנו מתחרים רציניים".
השאלה שמתעוררת לגבי סוויפט פיינד היא לאו דווקא מי המתחרים, אלא איך לא חשבו על זה קודם. "היו שני ניסיונות לפנינו", מודה ארבל, "אבל הם עשו שימוש בטכנולוגיה של שנות התשעים. הם ניסו ליצור מאגרי נתונים סגורים, עם תמונה ידנית, ולכן הפתרונות לא היו מספקים. לנו יש טכנולוגיה וביצוע טובים יותר". סוויפט פיינד יושבת בלונדון (וברמת החייל), ומחזיקה אנשים גם בפאריז ומילאנו. סך הכל מעסיקה החברה 28 עובדים.
לפני כשנה החלה החברה לספק את השירות שלה באופן מסחרי, ראשית במסחר בחפצי יוקרה. ארבל מדווח על יותר מחצי מיליון דולר הכנסות מאז ינואר השנה, שנכנסו מפעילות זו. השלב השני, הוא אומר, כולל יישום הפעילות גם ל-Mass market, ולאפשר גם למי שרוכש שעון זהב לקבל "חותמת כשרות" על טיבו של החפץ. באתר eBay זה מתבצע כבר זמן מה – מי שרוכש מכונית דרך האתר יכול לשלם כמה דולרים ולקבל אישורים של הרכב, מספר שלדה וכולי. "אנחנו מספקים אותו הדבר בתמורה ל-5-25 סנט, כך שאפשר לדעת אם החפץ שעומד למכירה גנוב או לא. החפצים האלה, קשה לדווח על הגניבה שלהם לאחר מעשה, כי בד"כ הבעלים המקורי לא טורח לרשום את המספר הסידורי שלהם. שעון או iPod שגונבים לך, את לא יודעת מה המספר הסידורי שלו. אז לנו יש 'מאגר נתונים חיובי', שמאפשר לרשום אותם עוד לפני שנגנבו. ובמקרה של גניבה, החפץ יעבור לרשימה במאגר הנתונים השלילי".
כיוון שאכן, למי שרוכש שעון אין מוטיבציה גבוהה להתעסק עם רישום המספר הסידורי והעלאת הפרטים לאתר, יצרו בחברה מערכת של חפצים שנרשמים בצורה אוטומטית באחת משתי נקודות קריטיות – בזמן המכירה שלהם ובזמן הביטוח. וכך, אלה הם הקמעונאים שרושמים באופן אוטומטי את החפצים שנקנו , עבור הרוכשים. בין הרשתות המשתפות פעולה – הענקית Tesco, שיש לה 2 מיליון עסקאות של מכשירי חשמל, ו-Halfords, שמגלגלת מאות אלפי עסקאות. הרישום למאגר יהיה חינם, ורק מי שחפץ לקנות מוצר כזה ישלם סכום פעוט עבור בדיקת נאותות. כל מוצר המוצע למכירה ייבדק בזמן שמעיינים בפרטיו באתר, ויה
ה אפשר לקבל מיידית תשובה אם הוא נגנב או אבד. אם הפריט או התמונה גנובים, מופיע מידע על המעמד החוקי שלהם ועל דרכי הפעולה האפשריות בפני הגולש (הוא אינו חייב לפנות למשטרה, אבל אם ירכוש את החפץ יוכל לעמוד לדין על מסחר ברכוש גנוב).
האתר לציבור הרחב, Mythings.com שמו, יושק בנובמבר, ואמור לשרת קונים, מוכרים וחברות ביטוח (שיזכו לרשימה מסודרת אונליין של כל החפצים של לקוחותיהן) .אבל התוכניות של סוויפט פיינד מרחיקות לכת עוד יותר. "אנחנו מתקדמים לעולם שבו רישום המוצרים לא יהיה רק למטרות שליליות, אלא ייקשר לשורת מוצרים ברשת שתוכלי להגיע אליהם, כמו קהילות, מכירות פומביות וכדומה. יהיה אפשר להשוות מחירים, לקנות אביזרים נלווים… רשת הקמעונאים כבר קיימת". נכון לעכשיו יש לשירות הטרי עשרות אלפי משתמשים, סדר גודל קטן מדי באינטרנט, אבל ימים יגידו. התוכנית היא לפתח קהילות סביב השירות – ולהציע למשתתפיהן את רוב שירותי הקנייה, החיפוש והמכירה בחינם למעט שירותי פרימיום. בעתיד מתכוונת החברה לשים יותר דגש על שירותי הפרימיום שעולים כסף, ולמקד אותם לפי צרכי הגולשים הספציפיים (אספנים, סטודנטים וכולי).
עד עתה גייסה סוויפט פיינד כ-10 מיליון דולר – מיליון בגיוס סיד פרטי של המייסדים, והשאר מהקרנות כרמל ואקסל פרטנרס, ולדברי ארבל ההון יושקע בעיקר בפיתוח המערכת. גידול ההכנסות צפוי להיכנס בעיקר ממכירות פומביות שיתבצעו אונליין, ולהגיע בשנה הבאה לכמה מיליוני דולרים.
"אנחנו רוצים להיות הגוגל של הלוסט אנד פאונד", מצהיר ארבל. "הקף הסחר במוצרי יד שנייה עדיין לא גירד את פני השטח. להערכתנו הוא יגדל פי מאה. רק מעט מהאספנים נמצאים היום באי ביי, מסיבות שונות. אבל העולם הולך לכיוון שבו יסחרו הרבה יותר ביד שנייה. זה גם מסיבות אקולוגיות – כבר לא זורקים סתם חפצים. ובעתיד הזה, את לא תחשבי לקנות מוצר יד שנייה, לא משנה אם זה iPod או יצירה של גוגן, בלי לבדוק אצלנו".
כותבת מוחקת 
תגובות
בהחלט מסכים עם הרעיון שהיקף הסחר במוצרי יד שנייה יגדל, וזאת מכיוון שבכל רגע עולה המודעות לקניות אחד משהני ברשת, ואנשים יותר ויותר מגלים את הפוטנציאל הרב שטמון באינטרנט
מעניין מתי גוגל יקנו אותם ?