בין המכתשים: טיול מאורגן לירח

נכתב בידי יפתח ליפקין, דוקטורנט במחלקה לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, ופורסם ב"עושים חשבון" 13.

* * *

הירח הוא יעד טיולים יוצא דופן. לכאורה, הוא במרחק נגיעה מאיתנו, אולם בפועל – מרחקו מכדור הארץ עצום. רבים מאיתנו חלמנו בשנות הילדות לבקר בירח. לחלקנו הדבר אף הובטח מפורשות על עטיפות מסטיק בזוקה. אולם עד עתה רק אנשים ספורים אכן הגשימו את החלום. והנה, לאחרונה הכריז הממשל האמריקני על תוכנית חלל חדשה שמטרתה להחזיר אנשים לירח בשנת 2018. נראה כי אין הזדמנות טובה מזו לבדוק את הירח כאתר טיולים.

הכנות לנסיעה
טיול לירח הוא אירוע של פעם בחיים, לפחות בעידננו אנו, ולכן יש להיערך אליו בהתאם ובקפידה. הכנות מדוקדקות עשויות להבטיח חוויה בלתי נשכחת; מאידך, הכנה לקויה עלולה להסתיים בעוגמת נפש, ואף מעבר לכך, ולא נפרט כדי לא להרתיע נוסעים פוטנציאלים. חשוב להזכיר מספר פרטים הכרחיים לטיול, שכדאי שיהיו במזוודה:

* כסף – או לאמיתו של דבר, הרבה מאוד כסף. סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) תקבל ממשלם המיסים האמריקאי 104 מיליארד דולר כדי להביא אדם לירח, ויש להניח כי תיירי חלל אזרחיים לא יקבלו הנחה משמעותית.
* מצלמה – כאמור, מדובר בחוויה של פעם בחיים, וכדאי לתעד אותה כראוי, כדי שהחבר'ה שנשארו בבית יאמינו ויקנאו, וכדי שתוכלו להיזכר ברשמי המסע יחד עם הנכדים. 
* שונות – החנות האחרונה בדרך לירח נמצאת בפלורידה, ולכן יש להצטייד מראש בכל פריט ציוד ואספקה שעלולים להזדקק להם במסע. חשוב במיוחד לא לשכוח: ביגוד מתאים (וחם), מקורות אנרגיה, מזון ומים, עזרה ראשונה, והרבה חמצן לנשימה.

בדרך
הטיסה מקייפ-קנוורל לירח נמשכת כשבעים שעות – פרק זמן לא מבוטל, בהתחשב בעובדה שתצטרכו לבלות אותו בתוך חלל המזכיר קופסת שימורים לא גדולה, שאינו מאפשר מגוון רחב של אפשרויות להעברת השעות המתות. בחירה נבונה של ספר, ורצוי עבה במיוחד, עשויה לעזור לכם בצליחה מוצלחת של שלב זה של הטיול. משחקי שולחן מתאימים (רצוי עם כלי משחק מגנטיים הנצמדים ללוח המשחק) יהיו גם הם לעזר בשעות המתות בתוך החללית. ניתן גם להביט בנוף החללי עוצר הנשימה דרך הצהרים הקטנים של החללית. כבונוס מיוחד, ניתן לנצל את השהות בחלל לניסויים ושעשועים מדעיים בתנאי חוסר משקל – כמו לשתות טיפות מים מרחפות בעזרת קשית, וכיוצא באלה (וכמובן, לא לשכוח לצלם ולהראות לחבר'ה).

אזהרה אחת: בשלב ההמראה מגיע רכב החלל לתאוצות גבוהות – כשלושה ג'י. הדבר עלול לגרום לבחילות והקאות, וכדאי להצטייד בפרוסת לימון (ואם כלו כל הקצין – בשקית נייר).

ההגעה לירח
תנאי הסביבה בירח שונית מאד מאלה המוכרים לנו. זמן הסיבוב של הירח סביב צירו שווה לזמן ההקפה שלו סביב הארץ, ולכן משך היממה הירחית הוא כארבעה שבועות. בכדי לשמור על קצבו הנורמלי של השעון הביולוגי של טייל הירח, יש צורך במשקפי שינה ובמשמעת עצמית חזקה. כתוצאה משוויון שני מחזורי הסיבוב, צידו האחד של הירח תמיד מופנה כלפי הארץ, ואילו צדו האחר, "הצד האפל של הירח", פונה החוצה. אולם, כפי שנאמר בתקליט של הפינק פלויד, לירח אין באמת צד אפל – שכן גם צד הירח הנסתר מהארץ נחשף לאור השמש מידי חודש.

הגורם המורגש ביותר בתנאי הסביבה בירח הוא חוסר האטמוספירה. תוצאה ישירה של היעדר מצער זה, היא הצורך לשאת מערכות נשימה כבדות, ולעטות משך כל הביקור חליפות השומרות על לחץ פנימי מתאים. היעדר האטמוספירה גם מאפשר לקרני השמש החזקות לצרוב בחוזקה את פני הירח – ביום הירחי, הטמפרטורה על פני הכוכב גבוהה מנקודת הרתיחה של מים. לכן, כדי להגן על המטייל, על חליפת הירח לבודד היטב מחום. בנוסף, יש צורך להשתמש במסנן אופטי חזק להגנה על העיניים מפני האור המסנוור, ומפני קרינה באורכי גל מסוכנים.
מאידך, בלילה בורח החום במהרה לחלל, והטמפרטורות צונחות לערכי קיצון הנמוכים משמעותית מאלה שחווים תושבי סיביר בחורף הקר ביותר שלהם. חליפות הירח גם מגוננות על הטייל מפני חלקיקים חלליים זעירים, הפוגעים ללא הרף בפני הירח. ולמי שתהה: בכדור הארץ, מגינה עלינו האטמוספירה מפגיעתם הרעה של אלה. 

הירח: תעודת זהות

מרחק ממוצע מישראל: 384,400 ק"מ
שטח: 38 מליון קמ"ר (כ-8% משטח כדור הארץ)
אורך היממה: 27.3 יממות ארץ
לחץ אטמוספירי: אפס בקירוב
כוח משיכה: כששית מכוח המשיכה בכדור הארץ
טמפרטורה: 120 מעלות צלזיוס (ביום) , -153 (בלילה).

למרבית המזל, הציוד נושא-החיים המסורבל שעל המטייל לשאת עמו ניתן לנשיאה בזכות כוח המשיכה החלש יחסית בירח – כשישית מזה על כדור הארץ. למעשה, כבידה נמוכה היא מהאטרקציות הבולטות שהירח מציע למטיילים בני כוכב ארץ: תעלולי אקרובטיקה, ניתורים, משחק פריסבי חללי ובדיקות דומות של "איך מתנהגים חפצים" עשויים למלא את זמנו הפנוי של המטייל על הירח.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, הרומנטיקה אינה הצד החזק של השהות על הירח. בהיעדר אטמוספירה, השקיעות והזריחות בירח הן חווייה שונה מאוד מזו המוכרת לנו. בירח, הטרמינטור (הקו המפריד בין היום והלילה) מוגדר היטב, ומשום כך המעבר בין שני המצבים מהיר, קיצוני ואכזרי. כל עוד השמש מתחת לאופק הירח, שוררים בו תנאי לילה: קור ואפילה. ואילו ברגע שניתן להבחין בשמש מעל האופק, הטמפרטורות ממריאות מעלה, ואור יום מכסה מייד את הסביבה.

בין רמות וימות
נוף הירח שונה מאוד מזה של כדור הארץ. זהו מקום צחיח, ובמידה רבה – מונוטוני. אם כי חשוב לציין שלמעשה, הירח אינו לגמרי צחיח. בשנת 1996 גילתה החללית קלמנטין סימנים לקיומם של מים בקטבים של הירח. כעבור זמן, אושרה התגלית: כמה עשרות סנטימטרים מתחת לפני שטח הקטבים, קיימים מרבצי מים קפואים.
ועם זאת, לפחות מבחינת המראה החיצוני, טיול לירח אינו שונה בהרבה מהסתובבות במדבר סהרה בחליפת צלילה. כשמונים אחוז מפני הירח הם שטחים הרריים ובהירים יחסית, המכונים "רמות". יתרת הירח הם "ימות": מישורי לבה כהים, בני 3.9–3.2 מיליארד שנה – צעירים יחסית לגיל הרמות. הרי הירח גבוהים יחסית, מתנשאים לגובה הקרוב לשמונה קילומטרים, ובעלי שיפוע מתון. אופיים זה, בנוסף לכבידה הנמוכה, עשוי להפוך את הרי הירח ליעד אטרקטיבי לחובבי טיפוס הרים.

פני הירח, אשר כבר ברור לנו כי אינם עשויים מגבינה צהובה, מנוקבים במכתשים מעוגלים, תוצאה של מיליארדי שנות פגיעת מטאורים בירח. גדלי המכתשים נע בין מטרים אחדים, לעשרות קילומטרים. כאן אפשר לציין את מכתש ניוטון, העמוק במכתשי הירח (כ-8,800 מטר), כאתר ביקור מומלץ למתעניינים. אדמת הירח קרויה רגוליט: אבקה דקה שנוצרה מכתישת סלעי הירח עד דק על ידי המטאורים שפגעו בו. פה ושם, ניתן להבחין בסלעים המבצבצים מתוך הרגוליט.

אבל כל אלה עדיין אינם שיאו של הביקור. כדי לראות את הנוף היפה והמגוון ביותר בירח, יש להרים את הראש מפני הקרקע הצחיחים ולהתבונן בשמיים. בתנאים של היעדר אטמוספירה, שמי הירח שחורים תמיד, גם ביום, וזרועי כוכבים לרוב. במחצית הירח הפונה לכיוון הארץ, תלוי לו בשמים כדור הארץ – דיסקה גדולה וצבעונית: אוקיינוסים כחולים, אדמה חומה המכוסה במעטה צמחיה ירוק, ומעליהם צעיף לבן ומשתנה של עננים. קרום דקיק ופגיע למראה של אטמופירה עוטף את הכדור. זהו, ככל הנראה, הנוף היפה ביותר שתראו בירח.

בדרך חזרה
את הדרך חזרה לחללית, וממנה שוב אל נקודת המוצא פלורידה, אפשר לעשות בשתיקה – הנוסעים מתכנסים בעצמם, מן הסתם מהרהרים בהשלכות הפילוסופיות והרגשיות של החוויה החד-פעמית שזכו לעבור. הגעגועים לכדור הארץ עדיין אינם חזקים מספיק, אך בכל זאת כמעט נשמעת אנחת הקלה כאשר החללית חוזרת ונכנסת אל פני האטמוספירה של כדור הארץ, וברגע שהיא נוגעת בפני הקרקע. הטיול המורכב עבר בשלום. בשובכם הביתה, אל תשכחו לערוך מופע שקופיות לחבריכם וקרוביכם, ולהמליץ להם על היעד היפה ביותר שיזכו לראות בחייהם, גם אם זה קרה הרבה אחרי גיל 21. 

 

מסעות ירח שלא היו

יותר מכל כוכבי הלכת האחרים, הירח תמיד הלהיב את דמיונם של יוצרים וסופרים, ואומנם סיפורים בדבר מסעות לירח ולשמש מוכרים לנו כבר מתקופות קדומות.

– במאה השנייה לספירה, כתב הסאטיריקן היווני לוקיאן מסאמוס אגדה על הפלגה שערך אודיסאוס אל הירח. על פי האגדה, אחזה רוח עזה בספינתו של אודיסאוס ונשאה אותה למרום. לאחר שבעה ימי מסע, הגיעו הגיבור וצוותו אל אי מזהיר ברקיע, הלא הוא הירח. באגדה מתוארים תושבי הירח: לגיונות של פרשים הנוהגים בעופות בעלי שלושה ראשים, עכבישי ענק בגודל כפרים ושאר בריות משונות.

– בשנת 1638, יצא לאור הספר "האדם בירח, או סיפור בדבר מסע לשם", שכתב הבישוף האנגלי פרנסיס גודווין. גיבור הספר,מלח ספרדי, הגיע אליו בכיסא רתום לברבורי בר נודדים. גונזלס מוצא בירח עולם אוטופי, אשר כל הפושעים והנבלים הוגלו ממנו אל הארץ.

– ג'ון ווילקינס, בישוף צ'סטר, הציע באותה שנה ממש תוכנית שתאפשר להגיע לירח הלכה למעשה. אחת הצעותיו הצעה נוספת היתה כי הנוסעים ירגילו את עצמם לישון תקופות ארוכות בדרך, במעין שנת חורף. בעיית האוויר הקלוש בגבהים אמורה היתה להיפתר, לפי שיטתו, באמצעות מלאי מספיק של ספוגים לחים.

את הטיסה עצמה הציע ווילקינס לבצע באחת מארבע דרכים: נשיאה בידי רוחות או מלאכים, שימוש בציפורים (כמו עוף החול), הרכבת כנפיים מלאכותיות לגוף, או בניית מרכבה שתעוף באופן מכני.

– בשנת 1835 התפרסמה ב"ניו-יורק סאן" סדרת כתבות, פרי דמיונו של ריצ'ארד אדאמס לוק, בהן תיאר את בנייתו של טלסקופ עצום שכוון לעבר הירח (מה שאכן כבר היה קיים בתקופה זו). על פי המאמרים, נצפו על הירח פרחים, עצים, כרי דשא נרחבים ועדרים של בעלי חיים, ובהתאם הכפילה תפוצת העיתון את עצמה ויותר. בתצפיות הבאות נתגלו גם יצורים דמויי עטלפים, תבוניים לגמרי, שנהגו לשוחח תוך תנועות ידיים רחבות. רק כאשר "עלון הסחר" הניו-יורקי פנה אל לוק בכדי לחזור ולפרסם את הכתבות במלואן, נחשפה
התרמית.

– בספרו של ז'ול וורן משנת 1865, "מהארץ אל הירח", מתואר מסע אל הלבנה באמצעות קליע תותח ענקי. קליע האלומיניום החלול נשא עמו שלושה הרפתקנים נועזים, אך מטאורואיד שחלף בקרבת הטיל, הטה אותו ממסלולו וגרם לו להקיף את הירח ולשוב אל הארץ. כאן, על פי הסיפור, צלל הקליע לתוך האוקיאנוס השקט, ונוסעיו חולצו בידי קורבטה מצי המלחמה של ארה"ב. בספר מתוארים בפרוטרוט הנתונים הטכניים למסע.

– ה.ג' וולס בחר בספרו "האנשים הראשונים על הירח", באופן תחבורה נוח יותר ממסע על קליע: גוף כדורי מצופה ב"קאבורייט", סגסוגת מופלאה (ודמיונית) הנוגדת את כוח המשיכה. אבי הרעיון הוא ג'וזף אטרלי, סופר בן המאה ה-19, אשר בשנת 1827 תאר את פיתוח ה"לונריום", מתכת הנדחית מהארץ כשם שהיא נמשכת אל הירח.
סיפורו של וולס גולל את הרפתקאותיו של ממציא הקאבורייט וידידו, במסע אל הלבנה. השניים נשבו בידי בני הירח, יצורים פריכים דמויי חרקים, אך בדפורד הצליח להרוג בהם,להימלט ולשוב אל הארץ. משידורי רדיו של קאבור השבוי, מצטייר עולם דמוי קן נמלים עצום, שבו כל פרט מותאם לעבודתו באמצעים כירורגיים וחינוכיים. הזהב שכיח מאוד על הירח, ואילו הצמחייה מתפתחת מנבגים. בשנת 1964 הפיקו אולפני קולומביה גרסה קולנועית לספר.

– ג'ורג' מלייה, קוסם ואנימטור צרפתי, היה יוצרו של סרט המדע הבדיוני הראשון: "מסע אל הירח" משנת 1902. בסרט, נשיא אגודה אסטרונומית צרפתית מחליט לצאת לירח
בקליע תותח, בליווי חמישה מעמיתיו. לאחר יציקת התותח והכנסת הקליע לתוכו, נורה הטיל לחלל, וננעץ בעינו הימנית של הירח, המביט בנעשה בשאט נפש. המדענים מתארגנים לשנת לילה, אך הקור והשלג גורמים להם לחפש מקלט בלועו של אחד המכתשים, שם מתגלה  להם עולם תת-קרקעי מופלא. בני הירח שובים את המדענים ומביאים אותם לפני שליטם, אך בני האדם מצליחים להימלט, מפילים את הטיל מעבר לשפת הירח ושבים אל הארץ הבטוחה.

– הבמאי האוסטרי פריץ לאנג (יוצר "מטרופוליס") יצר בשנת 1929 את "האישה שעל הלבנה", ובו מדען היוזם טיסה לירח כדי להוכיח את מציאותו של זהב שם. אנשי הצוות מגיעים בהצלחה ליעדם, אך משנמצא הזהב, מעבירות אותם הקנאה ותאוות הבצע על דעתם והמשימה המוצלחת הופכת לטרגדיה.

– בשנות ה-40 וה-50 כבר נראתה הטיסה לירח יעד ריאלי, וסופרי מדע בדיוני כמו ארתור סי. קלארק ורוברט היינלין כתבו על יישוב מרחביו. היינלין היה גם אחד התסריטאים ויועצו הטכני של ג'ורג' פאל לסרטו "היעד – הירח". הסרט, שיצא לאקרנים ב-1950, עלה במהימנותו המדעית על כל קודמיו. עלילתו סבה סביב יוזמתו של איל הון אמריקאי לטיסה מאוישת אל הירח, בטרם יקדימו הרוסים להגיע לשם. ארבעה אסטרונאוטים ממריאים בספינת החלל האטומית "לונה", אך על הירח מסתבר להם כי לא נותר די דלק בחללית בכדי  להשיבם לארץ.

– ב-1968 יצא סרטו של סטנלי קובריק, "אודיסאה בחלל: 2001", שהתבסס על סיפורו הקצר של קלארק, "הצופה", על אותו זקיף שהמתין בירח שנים לאין מספר, לבני האדם שיעברו את המפתן ויצאו אל הכוכבים. חודשים ספורים לאחר מכן, פסע האסטרונאוט ניל ארמסטרונג את הצעד הראשון על קרקע הירח.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אולריך  On 2 בנובמבר 2006 at 1:07 pm

    מקסים. לא חשבתי אף פעם על המסע לשם, ועכשיו ברור שאני רוצה לקחת לשם את הילדים, ברור שבחירת הספר לדרך הינה משמעותית (אחרי הכל, זה יהיה חלק מסיפור הנסיעה כפי שאספר אותו כל חיי), וכמובן – הפנטזיות הנעימות על המשחקים שאשחק שם.

  • moon  On 2 בנובמבר 2006 at 1:35 pm

    אני מעדיפה לצפות בו מכאן…
    (ולא להיות חלק מהדחף הקולוניאליסטי לכבוש ולנכס, גם את הירח…)
    * אגב ישנה תאוריה הטוענת כי הירח הולך ומתרחק מכדור הארץ ובועד כמה מיליארדי שנים יהפוך לפלנטה בעצמו (סביר להניך, שנצליח להרוס אותו עוד לפני כן…)

    הנה קישור לצפייה בסרטו של ג'ורג' מלייה "מסע אל הירח" (מתוך דטה בייס של סרטי קלסיקה, הניתנים להורדה וצפייה ללא תשלום, בינהם למשל M של פריץ לאנג ועוד רבים וטובים)
    http://www.archive.org/details/Levoyagedanslalune

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: